מהלכות תשעת הימים תשפ"ה

תשעת הימים

משנכנס אב ממעטים בשמחה. כלומר: מיום שבת קודש, א' מנחם אב, הננו נכנסים ל"תשעת הימים".

השמחה האסורה היא: בנין של שמחה, נטיעה של שמחה ומשא ומתן של שמחה. כלומר: הרחבת דיור, סיוד הדירה וכד', מוגדרים כ"שמחה", והם לצורך הרווחה, שאפשר לחיות גם בלעדיהם. לכן אסורים. כמו כן, שתילת דשא, פרחים, וכן דשא סינטטי, להרווחה, אסורים. נטיעת עצי פרי, בודאי בארץ ישראל, היא מצוה ומותרת. בניה המחזקת אחיזתנו בארץ אף היא מותרת.

משא ומתן היינו מסחר, קניה ומכירה לשם רווחים, יש אוסרים רק קניית ומכירת כלי כסף של צרכי חתונה. ויש אוסרים כל קנייה ומכירה להרווחה. ראוי להמנע מקניות שאינן מחויבות.

מי שאבדו נעליו (שכיח אצל ילדים..) מותר לקנות נעליים חדשות ולנעול אותם (הפוסקים כותבים שאין מברכים שהחיינו על נעלים חדשות).

זוג צעיר המתחתן אחרי ט' באב, מותר לשכור או לקנות דירה וכן שאר קניות לחתונה.

תספורת וכביסה

ספרדים נוהגים לאסור תספורת, כביסה וגיהוץ, בשבוע שחל ט' באב להיות בו. השנה, בה חל ט' באב, אין "שבוע שחל בו". לכן, מותר לספרדים להסתפר, להתגלח, לכבס ולגהץ, עד יום שישי, ז' מנחם אב.

אשכנזים נוהגים שלא להסתפר ולהתגלח כבר מי"ז בתמוז.

גזיזת ציפורניים, יש מחמירים ואוסרים. אולם, גם לדעתם, האיסור הוא רק בשבוע שחל בו.

כביסה וגיהוץ, מנהג אשכנזים להימנע משנכנס אב, למעשה ממוצ"ש אור לב' אב.

מי שיש לו רק בגד אחד לשבת, או שכל בגדיו התלכלכו, מותר לו לכבס ביום שישי, ז' אב, ובלבד שיכבס רק את הבגד הדרוש לו לשבת.

כשם שנאסר כיבוס לאשכנזים, כך אסור ללבוש בגד מכובס. מאחר וכמעט לא אפשרי ללכת שבוע שלם בלא להחליף בגדים, אם רוצה להחליף, ישליך את הבגד המכובס על הריצפה וינענעו לכאן ולכאן, כדי לאבד את חידושו, ואח"כ ילבשנו.

כביסת בגדי תינוקות וילדים עד קרוב לגיל מצוות, מותרת, הואיל ואין שמחה בכביסתם.

בגדים שאם לא יכבסו אותם עלולים להעלות עובש או לקבל ריח רע, גם לאשכנזים מותר לכבס, מפני שהם כ"דבר האבד", ודי בו כדי להתיר איסור התלוי במנהג.

הדינים הללו אמורים הן בבגדי חול והן בבגדי שבת, ובכל סוגי הבגדים.

רחיצה

עיקר הדין הוא, שרחיצה אסורה רק בט' באב עצמו (אחד מחמשת העינויים).

אולם, אשכנזים מחמירים, ואין רוחצים כבר מר"ח אב.

ביום שישי שהוא ז' מנחם אב, מותר לרחוץ פניו ורגליו במים חמים. אבל את כל גופו מותר במים פושרים כדלקמן סעיף 4.

הספרדים הנזהרים מלרחוץ רק בשבוע שחל בו, השנה מותרים ברחיצה כרגיל עד יום שישי ז' מנחם אב.

הרחיצה שנהגו לאוסרה היא "רחיצה של תענוג", במים חמים, עם סבון או שמפו ריחניים וכד'. רחיצה לשם נקיון, בכל מקרה מותרת.

בימים אלה שהם ימים חמים, הרחיצה היא לנקיון, ומותר לרחוץ במים קרים או פושרים, רצוי, עם סבון פשוט.

בשר ויין

נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין, מר"ח אב, עד יום שני י' באב. אשכנזים רשאים לאכול בשר ולשתות יין, כבר מיום שני בחצות היום.

אין אבילות בשבת, לכן בשבת ר"ח אב מותר לאכול בשר ולשתות יין.

מוסיקה, תפירה, סריגה וכד'.

מוסיקה: הפוסקים חלוקים בשאלה, האם מותר לנגן ולשמוע מוסיקה בכל ימות השנה. למעשה, בכל ימות השנה נוהגים להקל ולשמוע, כדעת הפוסקים המתירים (רש"י, תוס', רמ"א בסימן תקס,ג). בתשעת הימים ראוי לנהוג כפוסקים האוסרים (שיטת הרמב"ם) ולהימנע מניגון ושמיעת מוסיקה.

שמיעת מוסיקה ווקאלית, מותרת.

הסובל ממתח או חרדה, ומוסיקה מרגיעה אותו, ישמע מדיסקים או קלטות וכד'.

שידוכין: למרות שאין מתחתנים, מותר להשתדך (ואף לכתוב שטר תנאים, לנוהגים), בלי מוסיקה ובלי ריקודים.

נהגו שלא לסרוג או לתפור בגד חדש בתשעת הימים. תיקונים קלים כמו תפר שנפתח או כפתור שנתלש, מותר לתופרם.

טיולים: אע"פ שמותר לטייל, ראוי שלא לצאת לבילויים וטיולים מפני שהימים הם ימי סכנה. מסלול פשוט, ללא עליות וירידות קשות, אפשר ללכת גם בימים אלה.

מוצאי שבת ח' אב, אור לט' באב:

סעודה שלישית בשבת, ח' אב יש לסיים עד השעה 19:50.

גם בסעודה זו מותר בשר ויין.

במוצאי שבת אין עושים הבדלה על יין. בשעה 20:30, צאת שבת, אומרים: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ומותרים בעשיית מלאכה.

לאחר אמירת "ברוך המבדיל" חולצים נעליים.

ראוי לקבוע זמן ערבית במוצ"ש כ15 דק' לאחר צאת השבת.

סיום הצום: אור ליום שני, י' אב, בשעה 20:04.

מבדילים על כוס יין. בהבדלה מברכים רק "בורא פרי הגפן" ו"המבדיל". אין מברכים לא על הנר ולא על הבשמים.

יום שני, י' מנחם אב, הוא היום שבו נשרף רובו של בית המקדש. לכן, נוהגים שלא לאכול בו בשר ולא לשתות בו יין. אשכנזים מחמירים גם שלא לכבס ולא להסתפר עד חצות (בשעה 12:45).

יהפוך לנו הקב"ה את הימים הללו לששון ולשמחה!

מהלכות תשעה באב תשפ"ה

הרב אליקים לבנון

שבת, ח' מנחם אב, ערב ט' באב

השנה חל ט' באב ביום ראשון, כלומר, ממוצאי שבת ח' מנחם אב.

הואיל וערב ט' באב חל בשבת, אין את המגבלות הרגילות בסעודה המפסקת, "אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו".

אולם, שלא כמו שבת רגילה, שממתינים עד זמן צאת שבת, בשבת זו, איסורי ט' באב מתחילים בשקיעה. מאחר וצום ט' באב חמור משאר הצומות, לכן מפסיקים אכילה ושתייה כמה דקות לפני שקיעה, בשעה 19:35 (שקיעה בשעה 19:39).

צאת השבת, בשעה 20:17.

עד אז, מחד, חלים כל איסורי תשעה באב, ומאידך, אין היתר לעשות מלאכה.

• ראוי לאחר את זמן תפילת ערבית של מוצ"ש, כדי שיספיק הציבור להיערך לקראת תפילת ערבית.
• מיד בצאת שבת, יאמר כל אחד: ברוך המבדיל בין קדש לחול. אחר כך מדליקים נר הבדלה ומברכים בורא מאורי האש. חולצים נעליים ונועלים נעלי גומי. מכינים את הקינות והולכים לבית הכנסת לתפילת ערבית.
• אין מבדילים על היין, ההבדלה נעשית במוצאי הצום.
• בתפילת עמידה אומרים אתה חוננתנו, כבכל מוצאי שבת. לאחר מכן, קוראין את מגילת איכה ואומרים את הקינות, כל אחד כמנהגו.
• חמישה עינויים יש בתשעה באב:
  • - אכילה ושתייה
  • - רחצה במים
  • - סיכה בשמן
  • - נעילת הסנדל
  • - תשמיש המיטה
  • - כמו כן, נאסר לימוד התורה המשמחת
• במשך הצום, יש להיזהר ליטול ידיים רק עד קשרי אצבעותיו.
• אין יושבים על כיסא, אלא על מקום נמוך מהרגיל.
• בבוקר, יש ספרדים המניחים טלית ותפילין, אבל רבים מהספרדים וכן האשכנזים אינם מניחים טלית ותפילין בבוקר אלא במנחה.
• מחצות היום, שעה 12:46, אפשר לשבת על כיסא, מפני שאז הוצת בית המקדש, "ושפך הקב"ה את חמתו על עצים ואבנים" ולא על בני אדם.
• במוצאי הצום, מתפללים ערבית בשעה 19:56, צאת הכוכבים, אבל סיום הצום כמה דקות אח"כ בשעה 20:05.

מעוברות, יולדות ומניקות

יולדת, בתוך שלושים יום ללידה

ט' באב חמור מהצומות האחרים, ונשים מעוברות או מניקות חייבות לצום.

אולם, הלכה נוספת היא: חולה פטור מהצום.

הגדרת המושג חולה: חלה כל גופו (אע"פ שאין כל סכנה בחולי).

לדוגמא- 1) יולדת בתוך 30 יום ללידתה, נחשבת כחולה. כלומר: אם ילדה בתאריך ט' בתמוז או אחרי כן, פטורה מהצום. 2) מי שיש לו חום (יותר מ37.5) נחשב כחולה. כאב או חולשה הגורמים לאדם בהכרח לשכב במיטה, אף זה מוגדר כחולי.

לכן- הלכה למעשה:

מעוברת או מניקה תתחיל לצום כרגיל, מתוך כוונה לצום לפחות עד הבוקר. אם בבוקר היא מרגישה רעב או צמא המנטרל אותה מפעילות, או שהיא מרגישה סחרחורת או בחילה, מסוג ההרגשות הגורמות לאדם להיקרא "חולה", מיד היא פטורה מלצום. (לתשומת לב: כמעט כל אדם חש חולשה ביום צום, מדובר כאן על הרגשת חולשה יותר מהחולשה המקובלת) גם אם הרגשות כאלה הקדימו לבוא, וכבר בערב או בלילה היא "חולה", פטורה מלהמשיך לצום.

מניקה אשר מרגישה שהחלב עומד להיגמר, ואין לה ממה להניק את תינוקה, מותרת לאכול ולשתות מיד.

כל הפטור מן הצום, מותר לו לאכול ולשתות כל כמות הנדרשת לו, כי כאמור, אין בט' באב דין אכילה ושתיה לשיעורין.

לפני האכילה יבדיל ויברך 'הגפן' ו'המבדיל' ללא נר וללא בשמים.

נשות החיל!

אשה שבעלה מגוייס, אין לה פטור מיוחד מהצום, ודינה ככל אשה. כלומר: רק כאשר מגיעה לדרגת "חולה", כדלעיל, יכולה לשבור את הצום. אולם, כשם שאשה מניקה, המרגישה שאין לה די חלב להניק את תינוקה, רשאית לשבור את הצום, (כדלעיל סעיף ו'), כך גם אשה המטופלת בילד או בילדים, ובעלה מגוייס ואינו יכול לסייע לה בצום, אם תרגיש שאין לה כוחות לטפל בילד, או בילדים, רשאית לשבור את הצום! גם חולשה רוחנית, הגורמת לה לאפיסת כוחות, מביאה את האשה להגדרת "חולה", ומותר לה לשבור את הצום.

למעשה: כל אשת חיל תתחיל לצום, ממוצ"ש ליל תשעה באב, 19:35, ולפי כוחותיה תחליט האם לצום עד מוצאי הצום, 20:05, או שתבדיל ותשבור את הצום במהלך היום.

מוצאי תשעה באב, י' במנחם-אב

סיום הצום: אור ליום שני, י' אב, בשעה 20:05.

מבדילים על כוס יין. בהבדלה מברכים רק "בורא פרי הגפן" ו"המבדיל". אין מברכים לא על הנר ולא על הבשמים.

נהגו לעשות קידוש לבנה במוצאי תשעה באב.

יום שני, י' מנחם אב, הוא היום שבו נשרף רובו של בית המקדש. לכן, נוהגים שלא לאכול בו בשר ולא לשתות בו יין. אשכנזים מחמירים גם שלא לכבס ולא להסתפר. לאחר חצות (בשעה 12:45), הכל מותר. ספרדים נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין משך כל יום שני, עד 19:55.

יהפוך לנו הקב"ה את הימים הללו לששון ולשמחה!

```