מבית המדרש

הקב"ה מנהיג את העולם - הכל ידוע אבל הרשות נתונה. גזרות רבות יוצאות אל הפועל בין אם נרצה ובין אם לא. האדם בכוח בחירתו בוחר האם דרכו יצאו לפועל גזרות טובות או ח"ו גזרות רעות. גלות מצרים היתה מוכרחת אך דרכים רבות היו להוציאה אל הפועל. האחים הקדושים בחרו וגלות מצרים התגלגלה דרכם. חובתו של האדם להתבונן על מעשיו ולבחון איזה שליח הוא בוחר להיות.

"אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים" –מה ההסבר הפשוט של משפט זה? איך הרצי"ה הסביר את המימרא הזו? למה זה כ"כ קריטי? אילו דוגמאות אפשר להביא לדבר זה, אף מהדורות האחרונים? החל מהרצי"ה, דרך הגאון, רש"י, רמב"ם, אמוראים, תנאים, נביאים- ולמעלה מכולם- האבות והאמהות הקדושים. עם המבט הזה נוכל להבין את מדרש חז"ל על עונשו של יוסף על ששמע "עבדך אבינו" ושתק.

שיעור קצר של הרב משה כ"ץ בנושא כשרות בפרשת השבוע.

יוסף החולם רואה חשיבות בהגשמת חלומותיו, ולכן פועל להביא למצב של ירידת כל האחים ואביו. גבורתו של יהודה בנאומו אל יוסף - הכרה בנכונות דבריו ואמונה בדרכו.

גבורתו של יהודה ואמונה בצדקת דרכו.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע.

המפגש של יוסף ואחיו במצרים ע"פ מדרש בראשית רבה.

בשיעור זה למדנו שכשם שלאדם הפוגע יש שו"ע כך גם לאדם הנפגע יש שו"ע: בראש ובראשונה כאשר אדם בא להוכיח את חברו ולהעמידו על טעותו, אל לו להיכנס להסברים ולהרצאות אלא רק להציף את העובדות כמו שהם - "אני יוסף". השלב השני לאחר הצפת העובדות הוא פיוס. חובתו של הנפגע להשתדל כמה שיותר לתת לפוגע שבא להתפייס תחושה טובה. לא לדחות אותו בקש ולומר לו לא היו דברים מעולם, משום שבאופן זה, הפוגע מרגיש שהנפגע לא רוצה כל קשר אתו. אלא חובתו להאיר פנים להראות לו שעל אף שכביכול הייתה כאן פגיעה מכל מקום "האלוקים חשבה לטובה". גם אם הפוגע אומר דברי שקר כדי לצאת פחות אשם, במקום שהפוגע עושה זאת כדי להתקרב ולהשאיר את הסכסוך מאחור חובתו של הנפגע להעמיד פני מאמין ולהתחבר לרצון הפנימי של הפוגע שהוא ההתקרבות. כשם שבפוגע ונפגע צריך הנפגע להתאמץ ולבוא לקראת הפוגע כך כאשר אדם מיטיב עם חברו, עליו לתת למקבל הטובה תחושה טובה בכך שהוא מאפשר לו להשיב טובה תחת טובתו.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע

מה עומד מאחורי סיפורו של יוסף? למה לא מגלה עצמו לאביו? ולמה בסוף כן מגלה?

במפגש של יהודה ויוסף אנו מגלים שני כוחות. הכוח של יוסף שהוא הכוח של צדיק מעיקרו המקנה לאדם איתנות ועמידה יציבה גם בזמנים ובמאורעות קשים. והכוח של יהודה שהוא הכוח של התשובה שמביא את האדם לצמיחה ולשינוי. שני כוחות אלו יכולים להיות מנוגדים אך יכולים להיות גם משלימים.

יוסף הצדיק לא מתערב בשום מהלך שהקב"ה עושה. הוא "זורם" עם מה שקורה כי הוא מאמין שהכל מההשגחה של הקב"ה.

פרשת מכירת יוסף היא יסוד הן לגלות והן לגאולה.