מבית המדרש

מהם המזיקים? איך הם נבראו והאם הם קיימים בימינו? מדוע זה חיובי שאינינו יודעים מהם ואיכן הם? מה זה מלמדינו? איך הלא נודע מחייה את המודע? בנוסף, מהו היחס בין העולם "המעגלי" שאנו חיים בו ל"ישר", בין הטבע לדרכי ההנהגה? לסיום- מה גרם לפגם באהבת התורה הפשוטה והטבעית? מדוע ישנה "עייפות" בעשיית המצוות ובלימוד? איך הכלל "זה לעומת זה עשה אלוקים" מסביר זאת? למה ת"ח צריך יותר שמירה על מידותיו? מקורות: עין איה ברכות א'. פרק: א'. פסקאות: מ"ג - מ"ה.

מדוע אבא בנימין התאמץ שתפילתו תהיה סמוכה לקימה מהשינה? מהו היתרון והחיסרון שקיים בכך שהשכל מסתלק בשעת השינה? איך התפילה, הנקראת חיי שעה, מתקנת את אותם חסרונות? בפסקה הבאה הרב מבאר מדוע אין לזלזל בגוף, אלא להתפלל שהגוף יהיה חזק ובריא ע"מ שיוכל לשמש ככלי נאמן לצד העליון. מתברר גם ש"דרך האמצע" אינה "חצי חצי" אלא השילוב האידיאלי, ומדוע החומר נקרא "מקור הרע". לסיום הרב מבאר מה הבעייתיות בכך שאדם לא מתפלל על חבירו, ומה כח השלום. מקורות: עין איה ברכות א'. פרק: א'. פסקאות: ל"ט - מ"א.

חזרה על עקרונות מהשיעור הקודם וסיפורים מופלאים על הגר"א, על חוסר רצונו לקבל את תורת ה' ע"י מתנות או אמצעים. בהמשך מרן הרב זצ"ל מבאר דרך מאמר הגמרא "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" את שתי הבחינות שדרכם יש לצדיק כח השפעה שעל העולם. בנוסף, מרן הרב זצ"ל מסביר איך יכול להיות שמה שמצער את גדולי ישראל זה ש"יופיו של ר' יוחנן יתבלה בעפר", ומתברר מהו הגוף המוארך והאלוקי, לפי זה יובן גם המשך השיחה של ר' יוחנן ור' חנינא. ולבסוף - מהו נס מועט? בכמות או באיכות? מקורות: עין איה ברכות א'. פרק: א'. פסקאות: ל"ה - ל"ח.

מה התפקיד של "ייסורים של אהבה" בעולם? איך זה מרומם ומדוע דווקא כך? מה החילוק שהגמרא עושה בסוגי הנגעים והבנים ואיך הרב זצ"ל מבאר את עומק ההבדל? האם כל אדם יוכל להכיר בהבדל בין הייסורים? איך הרב זצ"ל מיישב את קושיית התוס' על רש"י? האם זהו היחס הנכון גם לייסורים כלל ישראלים? בפסקה הבאה מתברר מדוע האמירה "לא הן ולא שכרן" היא כבעיטה בייסורים, אלא נובעת מרצון לעבוד את ה' ע"י יגיעה ולא ע"י מתנות. מקורות: עין איה ברכות א'. פרק: א'. פסקאות: ל"ד - ל"ה.

ארץ ישראל, התורה ועולם הבא נקנים בייסורים. מדוע דווקא הם? מה בין לימוד תורה ללימוד מדע? האם ישנו הבדל בין מאמץ לייסורים? איך זה קשור ל"כאבי" קבלת נבואה? כיצד הייסורים מרוממים אותנו מטבענו? מדוע כ"כ מתאים שרשב"י יאמר לנו את זה? בהמשך השיעור, בפסקה ל"ג, הרב זצ"ל מסביר את החיסרון והתיקון הקיים בתחומים השונים- שכל, רגש ומעשים. מקורות: עין איה ברכות א'. פרק: א'. פסקאות: ל"ב - ל"ג.

סוגיית הייסורים היא סוגיה רחבה בתנ"ך ובדברי חז"ל. מה הגמרה מלמדת אותתנו אודות הייסורים? איך ישנו מצב של פשפש ולא מצא? מה דעת הרמב"ם בסוגיה? איך הרב זצ"ל מבאר את המושג "ביטול תורה"? האם זה מתיישר עם דעת ה"אור שמח" על מושג זה? כל המותרות הן ביטול תורה? בפסקה ל"א הרב זצ"ל מבאר את משמעות המחלוקת האם "ייסורים של אהבה" נמדדים ביכולת ללמוד תורה ולהתפלל או שאין תלות בשתיהם? מקורות: עין איה ברכות א'. פרק: א'. פסקאות: ל' - ל"א.

כאשר אדם מוכר חפץ הלוקח מקבל לידיו משהו שקיים לעומת המוכר שרק קיבל כסף- דבר שאינו בר קיימה ולכאורה נשאר בלי כלום. כאשר הקב"ה נתן תורה, התורה לא ירדה ממעלתה ונשארה במדרגתה העליונה, ואנחנו מצווים כל אחד במדרגתו להתקדם ע"י תורה ומצוות אל המדרגה העליונה. השיעור הועבר ע"י הרב צבי גולדפישר שליט"א ר"מ בישיבת ברכת יוסף שבאלון מורה. שבט התשפ"ב. מקורות: עין איה ברכות א'. פרק: א'. פסקאות: כ'ח - כ'ט.

מהם שני סוגי הכוחות בכוחות הרועה? מה ק"ש ות"ת פועלים עליהם? איך זה מתקשר לעניין שניתן לראות על הילד לאיזה כיוון הוא מתפתח? מה הדגש של הפסוק במילים "לוחות אבן"? מהי טענת החילונים בימינו? מה המענה של התורה לטענות הללו? מה הפריעה לקראים? מה הדרגות במצווות- דאורייתא, דרבנן, מנהג קדום וכו', ואיך הרמב"ם מונה ומסדר אותם? מקורות: עין איה ברכות א'. פרק: א'. פסקאות: כ'ו - כ'ז.

מהם ארבע הדרכים לטיפול ביצר הרע? למה הדיכוי אינו אידיאלי? מה פירוש המילה "ירגיז"? במה עוזר הלימוד השכלי לטיפול במידה המסוימת? בנוסף, כיצד עובדת התפילה וק"ש פועלת לניצחון היצר? ומה פועלת "הזכרת יום המיתה"? בהמשך השיעור הרב מסביר את דברי מרן הרב קוק זצ"ל על חשיבותה ומעלתה של ק"ש שעל המיטה. מקורות: עין איה ברכות א'. פרק: א'. פסקאות: כ'ד-כ'ה.

* ההבדלים בין תעופת מיכאל לתעופת גבריאל. * מה כל אחד מהם מסמל? * איך זה מלמד אותנו על דרך האומנה הראויה - החוקרת או התמימה? * מהי המעלה הקיימת בתמימות שאין באדם השכלי? * בפסקה השנייה הרב זצ"ל מבאר מהם ארבעת השלבים הנכונים לטיפול ביצר הרע, ומסביר למה דיכוי הכוחות הוא הפתרון הבלתי רצוי. מקורות: עין איה ברכות א'. פרק: א'. פסקאות: כ"ג-כ"ד.

* מה המעלה העצמית של אמירת "תהילה לדוד" ? * מה ההשלכה ההלכתית שלה? * איך הרב זצ"ל מקשר את אמירת מזמור זה להכנות שאדם צריך לעשות על מנת לעבוד את ה' בשלמות, תורה וביטחון? ומדוע לאמונת החידוש וההשגחה? * בנוסף, איך הרב זצ"ל מסביר את חסרונה של האות נ' במזמור? * למה הנפילה כל כך גדולה בגלות ומה כוחה של הגאולה? * איך המהר"ל מסביר את חסרונה של האות נ' בצורה קצת שונה? מקורות: עין איה ברכות א'. פרק: א'. פסקאות: כ"א-כ"ב.

* מדוע העובר על דברי חז"ל חייב מיתה? * מהם שלושת ההסברים שמביא רבינו יונה בשערי תשובה? * איך הראי"ה זצ"ל מעמיק את ההסברים הללו? * בפסקה השנייה והשלישית הרב מסביר בפשטות מחודשת מה עניין סמיכת גאולה לתפילה בתפילת ערבית, כלומר, בשעת צרה. * על גבי זה מתברר איך תפילת "השכיבנו" שייכת בין גאולה לתפילה – איך השלימות הפרטית שייכת לשלמות הכללית. מקורות: עין איה ברכות א'. פרק: א'. פסקאות: י"ח-כ'.

דוד המלך עם היותו חסיד חושש שמא יגרום החטא. יעקב אבינו למרות ההבטחה מרשב"ע ירא שמא יגרום החטא. גם עם ישראל היה ראוי לגאולה בימי עזרא אלא "שגרם החטא". איך הרב זצ"ל מסביר את ההבדל בין הגאולות? איך זה שייך לתפיסת הרב זצ"ל ביחס לסגולה ולבחירה? במה מתאפיין דורנו "בביאה השלישית"? מקורות: עין איה ברכות א'. פרק: א'. פסקאות: י"ז.

הגמרא מביא שלושה הסברים לסתירה בין הפסוקים המדברים על שעת השינה של דוד המלך. מה מסמל כל אחד מהתירוצים? מה מיוחד בזמן שבין תחילת הלילה ועד חצות? איך הרב זצ"ל ראה את תפקידו של דוד המלך? בנוסף מה הסוס והאריה באים לבטא? ולסיום מה ההשפעה ההדדית של העם על המלך ושל המלך על העם? מקורות: עין איה ברכות א'. פרק: א'. פסקאות: י"ב-ט"ו.

"תנו רבנו מפני שלושה דברים אין נכנסים לחורבה, מפני החשד ופני המפולת ומפני המזיקין" הרב זצ"ל כדרכו, חושף את הרבדים העמוקים בברייתא זו, ומסביר אותה בהקשר לסיבות השונות לאיחור הגלות. בהמשך השיעור הרב עובר לפסקה הבאה המבארת את הטעמים לשמירה על כבוד המת. מקורות: עין איה ברכות א', פרק א'. פסקאות: ט', יא'.

איך "הצער" של הקב"ה נותן לנו וודאות בגאולה? מהן החסרונות הרמוזים בפסקה זו, חסרונות הנובעים משפלות ישראל בגלות? איך איכות המצוות - אף האלו שאינן תלויות במקדש - ירדה בזמן החורבן? מקורות: עין איה ברכות א', פרק א'. פסקה: ח'.

"משמרה ראשונה חמור נוער, שניה כלבים צועקים, שלישית תינוק יונק משדי אימו ואישה מספרת עם בעלה" - איך סימנים אלו מקבילים לפני המלאך- פני שור, אריה, נשר ואדם? מה מבטא כל אחד מהדברים? ומה זה מלמדינו על מצבינו כיום? ואיך כל המעלות והבחינות מסתתרות באמרתו של רב? מקורות: עין איה ברכות א', פרק א'. פסקאות: ו'- ז'.

בשיעור הרב ממשיך את ביאור הפסקה מהשיעור הקודם, ועונה על השאלות הבאות: מה שירת מלאכי השרת דווקא בלילה ומה מבטאת השירה? איך חלקי עבודת ה' השונים מקבילים למשמרות? ומה הקשר בין המחלוקת הזאת לבין מחלוקת ב"ש וב"ה? מקורות: עין איה ברכות א' פרק א' פסקה ה'.