מבית המדרש

מדוע הרמב"ם מקדיש ארבעה יסודי אמונה לתורה ולנבואה? מה הרצי"ה היה אומר על סוגי הקשרים עם הקב"ה? איך זה מתחבר עם דברי ר' חיים על עבודת התפילה? אילו דברים אומר הזוהר על המכוונים כוונות ללא הוצאה בפה? באיזה מקומות בתפילה עלינו לכוון מדינא ומדוע? אם כך, מה ערך המחשבות? האם יש חובה לכוון ב"אחד"?

בתחילה הרב מבאר מדוע נפש החיים מתעסק שוב ביחס בין הכוונות למצוות ואיך יצר הרע עלול להוביל את האדם לביטול הכוונה וביטול עשיית המצוות. בנוסף, מתברר מדוע גם בתפילה שהיא "עבודת הלב" הבסיס הוא ההלכות ולא הכוונות הטהורות. מה כ"כ חמור בהבנה ההפוכה? מדוע מותר לומר חלק מהאמת לפעמים? מה הרב הנזיר מלמדנו על ערך הקול ועל היחס לאלוקות? מה מטרת התפילה על פי הזוהר?

נפש החיים, פרקים, פרק ג'-ד'. ר' חיים ממשיך לבאר את חומר הזלזול במי שלומד תורה שלא לשמה. מה ההבדל בין "יודעי שמך" לבין "דורשיך"? מה ערך הדרך? מהו ה"חילול ה'" שיש בדבר הזה, ע"פ דברי רבינו יונה? האם דברי ר' חיים נכונים גם לגבי אדם שלעולם לא יזכה להגיע ללימוד לשמה?

נפש החיים, פרקים, פרק ב'-ג'. למה "ענווה שלא לשמה" עדיפה מ"תוכחה לשמה"? מה זה מלמד אותנו על תורה שלא לשמה? מדוע אין לזלזל באדם שנמצא "במדרגות הסולם"? ולא הגיע לתכלית הכוונה הרצויה? בנוסף, במה השפעת התורה גדולה מהשפעת המצוות? מה בין זה ל"טרוד במלאכתו"? מי נקרא אפיקורוס?

נפש החיים, פרקים, פרק א'-ב'. הרב עובר ללמד את "פרקים" בהמשך הספר. מדוע האדם "העובד" צריך להיזהר יותר מהגאווה? מהי החומרה הרבה הקיימת בגאווה, אפילו כאשר היא שוכנת בלב ולא יוצאת החוצה? איך אפשר לראות את ענוותנותו של האדר"ת? מה היחס בין הכרת הכוחות לענווה? בנוסף, מה היחס השלילי כלפי סביבתו וחברתו שעלול להיגרם מגאוותו? מדוע אין סיבה להתגאות על אדם שלומד שלא לשמה? האם עלינו לכבד יהודי שלומד תורה בשביל ממון?

נפש החיים, שער ב', פרק ט"ו-ט"ז.

נפש החיים, שער ב', פרק י"ד-ט"ו.

נפש החיים, שער ב', פרק י"ג-י"ד

נפש החיים, שער ב', פרק י"ב.

הרב חוזר על עקרונות הספר ומסביר מדוע היה חשוב לר' חיים לדבר על התפילה ומדוע זה שייך לאמירת ריה"ל: "שורש האמונה ושורש המרי". בהמשך הרב מתחיל את פרק י"א ומסביר על הכוונה הראויה בתפילה ועל השייכות של דברים אלו לדברי הרמח"ל במסילת ישרים פרק י"ט. הרב הרב מבאר מדוע תפילה פרטית כביכול תורמת ל"תיקון העולם" ואיך מותר להתפלל על החיסרון שהקב"ה בחר שיהיה במציאות? נפש החיים, שער ב', פרק י"א.

בברכות אנו מברכים שהופעת ה' תגדל וגם בתפילה שייך העניין הזה. עם המילים עצמן הקב"ה בונה עולמות ולכן חשוב לא לשנות מנוסח התפילה ולחתוך בשפתיו את מילות התפילה. נפש החיים, שער ב', פרק י'.

נפש החיים, שער ב', פרק ח'-ט'.

מהן 2 הדרכים לתיקון הפגמים שהאדם פוגם בחטאיו בכל העולמות? איך זה מתאים לדברי הרב זצ"ל באורות א"י על הגלות? בנוסף, מה הסבר "נפש החיים" לביטו חז"ל "כל האומר הקב"ה ותרן יוותרו חייו"? למה זה כ"כ עקרוני? לסיום הרב מסביר את ייחודיותו של ספר זה, על השילוב בין המוסר למבט הרחב והכלליות. נפש החיים, שער ב', פרק ז'-ח'.

מהן הספירות? האם אנו צריכים לחשוב עליהן בשעה שאנו מקיימים מצוות? איך אפשר לומר "מידותיו" של הקב"ה, הרי מידות לא שייכות בדבר אינסופי? מה העיקרון שנלמד מפה? בנוסף מתברר מדוע הקב"ה כביכול תלוי בעבודתנו פה בעולם, לטוב וחלילה לרע, דרך המכילתא על פרשת הברכות של יעקב ועשו. נפש החיים, שער ב', פרק ו'-ז', מילואים עמ' ש'-ש"א.

הרב חוזר על העקרונות שר' חיים העביר לנו בפרקים שלמדנו. מה מתחדש בפרק ו'? מה ההשוואה בין התורה, התפילה והמצוות לאכילה ושתייה של האדם? מה היחס בין האוכל והשתייה לשאר הנאות, במשל ובנמשל? מה המגיד אמר לבית יוסף בעניין זה? נפש החיים, שער ב', פרק ו'.

איך יכול להיות שאנו משפיעים על העולמות שגבוהים מאיתנו? מדוע העולמות צריכים לפעולתנו? בנוסף, מה חז"ל רוצים ללמדנו בכך שהם משווים את הנשמה לקב"ה? האם הקב"ה צריך את העולם? נפש החיים, שער ב', פרק ה'.

למה א"א להסביר שאנו מברכים את עצמותו יתברך? איך בריאת העולם מלמדת אותנו על רצון ה' להתחבר לעולמות ומתירה לנו לברך? מה מעידות התורה והמצוות על אותו רצון לחיבור? בנוסף, מה כוונת אמירת חז"ל "מחשבתן של ישראל קדמה לכל"? בסיום השיעור הרב מדבר על טעמי מצוות סביב שילוח הקן ודיני שחיטה ומביא את השיטות השונות בסוגיה. נפש החיים, שער ב', פרק ד'.