מבית המדרש

למה אין ביכולתנו ליצור יש מאין? מה פירוש המושג "צלם" ומה מוסיפה המילה "אלוקים"? ואיך כל זה מברר לנו את גודל האחריות שלנו? לסיום - איך האחריות לא סותרת את שמחת החיים? נפש החיים, שער א'.

מה ביחס בין שיטתו של רשב"י לשיטתו של ר' ישמעאל? איך לא יהיה ביטול תורה גם בשיטתו של ר' ישמעאל? ואיך דבר זה מתקשר ליחס בין הכרובים שבבית המקדש? מהי מהות הקדושה ומהם ה"ספירות"? נפש החיים, שער א', פרקים ח'-י"א.

מה ביחס בין שיטתו של רשב"י לשיטתו של ר' ישמעאל? איך לא יהיה ביטול תורה גם בשיטתו של ר' ישמעאל? ואיך דבר זה מתקשר ליחס בין הכרובים שבבית המקדש? מהי מהות הקדושה ומהם ה"ספירות"? נפש החיים, שער א', פרק ב'.

מהם שני העניינים שהתורה מלמדת אותנו הפסוק "בכל לבבכם"? איך זה לא סותר את ההלכה (ומתאים לשיטתו של ר' חיים שמתנגד לעבודת ה' שחורגת מדברי ההלכה)? בנוסף, למה מוכרחים להסביר את המילה "ברוך" לא כמו הפשט שאנו רגילים אליו? ומדוע הסבר זה מיישב את הקושי בברכתו של ר' ישמעאל לרבש"ע? בסוף השיעור הרב מבאר מעט את הסבר ר' חיים על יחסינו לנסתר ולאינסוף. נפש החיים, שער ב', פרקים א'-ב'.

מה ההבדל המהותי בין "הקדוש ברוך הוא" ל"קודשא בריך הוא"? מה כוונתנו באומרנו "ברוך אתה ה'" בלשון נוכח? מה עומק השיח בין משה לרב אשי? בנוסף, איך מיושבת הסתירה בין הפסוקים "כי לא ראיתם כל תמונה" ו"תמונת ה' יביט"? נפש החיים, שער ב', פרקים ב'-ג'.

מה ההבדל המהותי בין "הקדוש ברוך הוא" ל"קודשא בריך הוא"? מה כוונתנו באומרנו "ברוך אתה ה'" בלשון נוכח? מה עומק השיח בין משה לרב אשי? בנוסף, איך מיושבת הסתירה בין הפסוקים "כי לא ראיתם כל תמונה" ו"תמונת ה' יביט"? נפש החיים, שער ב', פרק ג'.

למה א"א להסביר שאנו מברכים את עצמותו יתברך? איך בריאת העולם מלמדת אותנו על רצון ה' להתחבר לעולמות ומתירה לנו לברך? מה מעידות התורה והמצוות על אותו רצון לחיבור? בנוסף, מה כוונת אמירת חז"ל "מחשבתן של ישראל קדמה לכל"? בסיום השיעור הרב מדבר על טעמי מצוות סביב שילוח הקן ודיני שחיטה ומביא את השיטות השונות בסוגיה. נפש החיים, שער ב', פרק ד'.

איך יכול להיות שאנו משפיעים על העולמות שגבוהים מאיתנו? מדוע העולמות צריכים לפעולתנו? בנוסף, מה חז"ל רוצים ללמדנו בכך שהם משווים את הנשמה לקב"ה? האם הקב"ה צריך את העולם? נפש החיים, שער ב', פרק ה'.

הרב חוזר על העקרונות שר' חיים העביר לנו בפרקים שלמדנו. מה מתחדש בפרק ו'? מה ההשוואה בין התורה, התפילה והמצוות לאכילה ושתייה של האדם? מה היחס בין האוכל והשתייה לשאר הנאות, במשל ובנמשל? מה המגיד אמר לבית יוסף בעניין זה? נפש החיים, שער ב', פרק ו'.

מהן הספירות? האם אנו צריכים לחשוב עליהן בשעה שאנו מקיימים מצוות? איך אפשר לומר "מידותיו" של הקב"ה, הרי מידות לא שייכות בדבר אינסופי? מה העיקרון שנלמד מפה? בנוסף מתברר מדוע הקב"ה כביכול תלוי בעבודתנו פה בעולם, לטוב וחלילה לרע, דרך המכילתא על פרשת הברכות של יעקב ועשו. נפש החיים, שער ב', פרק ו'-ז', מילואים עמ' ש'-ש"א.

מהן 2 הדרכים לתיקון הפגמים שהאדם פוגם בחטאיו בכל העולמות? איך זה מתאים לדברי הרב זצ"ל באורות א"י על הגלות? בנוסף, מה הסבר "נפש החיים" לביטו חז"ל "כל האומר הקב"ה ותרן יוותרו חייו"? למה זה כ"כ עקרוני? לסיום הרב מסביר את ייחודיותו של ספר זה, על השילוב בין המוסר למבט הרחב והכלליות. נפש החיים, שער ב', פרק ז'-ח'.

נפש החיים, שער ב', פרק ח'-ט'.

בברכות אנו מברכים שהופעת ה' תגדל וגם בתפילה שייך העניין הזה. עם המילים עצמן הקב"ה בונה עולמות ולכן חשוב לא לשנות מנוסח התפילה ולחתוך בשפתיו את מילות התפילה. נפש החיים, שער ב', פרק י'.

הרב חוזר על עקרונות הספר ומסביר מדוע היה חשוב לר' חיים לדבר על התפילה ומדוע זה שייך לאמירת ריה"ל: "שורש האמונה ושורש המרי". בהמשך הרב מתחיל את פרק י"א ומסביר על הכוונה הראויה בתפילה ועל השייכות של דברים אלו לדברי הרמח"ל במסילת ישרים פרק י"ט. הרב הרב מבאר מדוע תפילה פרטית כביכול תורמת ל"תיקון העולם" ואיך מותר להתפלל על החיסרון שהקב"ה בחר שיהיה במציאות? נפש החיים, שער ב', פרק י"א.

נפש החיים, שער ב', פרק י"ב.

נפש החיים, שער ב', פרק י"ג-י"ד

נפש החיים, שער ב', פרק י"ד-ט"ו.

נפש החיים, שער ב', פרק ט"ו-ט"ז.