מבית המדרש

* בפרשה בדובר בעיקר על שתי נושאים עיקריים 1-הפעולות המיועדות לימי המילואים, 2- הכוהנים ובגדיהם. * החידוש שבעבודה על ידי הכוהנים ולא על ידי בכורות. * הקדושה המיוחדת של הכוהנים ואהרון בפרט. * ייחודיות בגדי הכהונה וביחוד בגדיו של הכהן הגדול. * קידוש הכוהנים וקידוש המשכן על ידי משה רבינו שמשמש ככהן באותו זמן. * פירוש הביטוי "מילואים" על ידי רש"י ורמב"ן. * השראת השכינה מלמדת אותנו שלכאורה זהו רצונו של הקב"ה ולא רק בשבילנו (רמב"ן).

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

בגדי כהן גדול מבטאים עד כמה התורה לא רק שלא מתנגדת ליופי אלא גם רואה בו מעלה . יופי חיצוני פעמים רבות הוא ביטוי ליופי הפנימי. כל זמן שהאדם משתמש ביופי לתועלת, היופי הוא חיובי אך כאשר האדם מתחיל להתעסק בערכו החיצוני של היופי הרי שהחטיא את המטרה ועל כך אמר שלמה "שקר החן והבל היופי"! התרגשות והתפעלות מיופי הוא דבר טבעי ומכך שהתורה מתפעלת מיופי אנו למדים שהתורה והטבע אינם דברים סותרים אלא משלימים, התורה לא באה לומר לנו להילחם בטבעיות אלא באה לומר לנו כיצד לנתב את הטבעיות בצורה נכונה. ההתנזרות כהוראה כללית היא שלילית, לעומת ההנאה במינון נכון שהיא חיובית. כל אחד והטבעיות שלו, לא לכולנו יש אותו טבע והעיקר להיזהר מסתירות שבין העולם הפנימי לעלום החיצוני. אסור לאדם להרגיש שהוא כל היום במאבק לשבור את הטבע האנושי שלו, הרגשת שבירת הטבעיות מביאה את האדם לעצבות וגורמת לכך שעבודת ה' לא תהיה מתוך שמחה וכפי שכותב הרמב"ם ההשלכות קשות מאד ש"כל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו".

מה היא טומאת מת ומה טעמה? הרי אלו שעוסקים במת קרויים "חברא קדישא" וזו מצווה גדולה לעסוק במת ואנחנו מברכים אשר קדשנו במצותיו. מה תפקידם של הכהנים ושל כל ישראל ביחס לאומות העולם?

עניין הדבקות בקב"ה היא דרך מידותיו. בהתבוננות בבגדי הכהן הגדול רואים את צורת הדבקות הנכונה

"הדור קבלוה" הוא תיקון לחטא העגל, וחזרה למעלת "נעשה ונשמע".

פרשת תצוה עוסקת בבגדי הכהן הגדול, שבתשומת לב לפרטי הבגדים מתגלים אוצרות. לשיטת רש"י פרשות תרומה-תצוה נאמרו אחרי חטא העגל, ומבאר השפת אמת שלולא חטא ישראל לא היינו צריכים את פרטי המשכן, והיינו זוכים לקרבת אלוקים בצורה ישירה. נס פורים הוא החזרה למצבנו הטבעי שלפני החטא, "הדור קבלוה" הוא חזרה ל"נעשה ונשמע".

שיעור קצר של הרב משה כ"ץ בנושא כשרות בפרשת השבוע.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע.

בגדי כהן גדול מבטאים עד כמה התורה לא רק שלא מתנגדת ליופי אלא גם רואה בו מעלה. יופי חיצוני פעמים רבות הוא ביטוי ליופי הפנימי. כל זמן שהאדם משתמש ביופי לתועלת - היופי הוא חיובי, אך כאשר האדם מתחיל להתעסק בערכו החיצוני של היופי הרי שהחטיא את המטרה ועל כך אמר שלמה "שקר החן והבל היופי"! התרגשות והתפעלות מיופי הוא דבר טבעי ומכך שהתורה מתפעלת מיופי אנו למדים שהתורה והטבע אינם דברים סותרים אלא משלימים. התורה לא באה לומר לנו להילחם בטבעיות אלא באה לומר לנו כיצד לנתב את הטבעיות בצורה נכונה. ההתנזרות כהוראה כללית היא שלילית, לעומת ההנאה במינון נכון שהיא חיובית. אסור לאדם להרגיש שהוא כל היום במאבק לשבור את הטבע האנושי שלו, הרגשת שבירת הטבעיות מביאה את האדם לעצבות וגורמת לכך שעבודת ה' לא תהיה מתוך שמחה.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע

לכל אחד מאתנו יש אוצרות של כוחות. חובתנו לגלות את הכוחות האלו ולפעול עם א-ל. אי גילוי הכוחות וכן גילוי הכוחות ללא תחושת שליחות מביאים הרס לאדם.

התורה מצווה להדליק את המנורה בשמן זית זך - מציאות שנראית אידיאלית וגבוהה ממנו. השפת אמת מדגיש שכל אחד מעם ישראל טהור וזך בתוך תוכו, אולם לפעמים יש צורך במכות וכתישות ע"מ שהשמן - הפנימיות הטהורה - יצא ממנו. את זה ניתן ללמוד ממשה רבנו, שלא הוזכר בפרשה משום שהוא היחיד שלא היה בזמן חטא העגל, ואת פנימיות טהורה זו אנו חיים וחוגגים ביום הפורים. סדרת שיעוריו של הרב אליהו שחור בספר שפת אמת (לרבי יהודה אריה ליב אלתר, האדמו"ר מגור זצ"ל) על סדר פרשיות השבוע. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תש"פ.

עמ"י הוא מיגדרי! מיגדריות זו, אינה תובעת זכויות לעצמה. אז מה כן?