מבית המדרש

הנושא של פרשתנו הוא המקרה. עולם המקרה הוא מחוץ לסדר, זהו מרחב שכוח, מרחב ללא יד מכוונת. הפרשה באה לחנך אותנו לרחבות ולהקנות לנו יכולת התמודדות עם המקרה, שנלמד להשתלט על המקרה וחלילה לא לתת לו להשתלט על אישיותינו.

מה המעבר מהאוהל לבניין האבן גורם לעם? למה מיד כשנכנסים לארץ בונים שנאמר "מבני אבן"? מנגד, מה התייחדה רשתנו בביטוי ארור? מה משותף ל"ארור" של אדם, קין, ולארור שבפרשתנו?

הרמב"ן בפרשה אומר שישנה מצוות תשובה. כיצד עושים תשובה? אומרת התורה - "בפיך ובלבבך לעשותו". כלומר עיקר מהפכת התשובה היא בפה, בדיבור. הדיבור חושף את הנשמה. לפה יש כוח לעורר את הלב.

ביום מותו, משה רבינו קורא לכל עם ישראל להתאסף ומשמיע בפניהם שירה. מדוע? מה החשיבות של השירה הזאת ומה טמון בה?

במהלך הפרשה אברהם אבינו נלחם בתפיסה מלכותית שקרית ומלאת רשע. ה' אומר לאברהם: "לך לך ואעשך לגוי גדול" - עליך להקים ממלכת צדקה ומשפט שתשנה את תפיסת המלכות. וכך הוא עושה, שובר את הפסלים, מראה שהמלכות היא רשע ומלמד את העולם את תפקיד המלכות - לעשות צדקה ומשפט, לתקן עולם במלכות שדי!

הפיכת החכמה לעיקרון היא הרס ומוות. למה דווקא מידת התמימות מביאה חיים?

מדוע שונא יעקב את לאה? מדוע פחדה לאה שתינשא לעשיו? מה קודם למה - הנגלה לנסתר או להפך?

מדוע התורה מתייחסת כ"כ באריכות לתולדות עשיו? מדוע יעקב אינו רוצה ללכת יחד עם עשיו אע"פ שעשיו נותן לו את הבכורה? מהי הסכנה במלכות וכיצד מגבילים אותה?

יוסף, הלב של עמ"י, מוטרד מאיבוד המכנה המשותף ומהניתוק מיעקב אביו. כנגדו, יהודה הראש של עמ"י חושב שאפשר בלי יוסף. מה יהודה מתכוון ברצונו להעביר את יוסף מהבור לישמעאלים? מה הנקודה שבה יהודה מבין שאי אפשר בלי יוסף? איך נקודה זו שייכת ליחסנו לגאולה ולמשיח בן יוסף?

בפיתרון חלום פרעה, יוסף מודיע לפרעה שיש מלך לעולם ויש לשתף איתו פעולה. יש לפעול ע"פ התכנית האלוקית. לבני אדם יש תפקיד בתכנית שעליהם למלא. יוסף הוא כולו שליחות, כולו גילוי והשתתפות ברצון ה. כולם רואים שיש מלך מעליו שאותו הוא עובד.

מדוע נקרא ספר בראשית ספר הישר? מדוע יעקב משכל את ידיו? מה זיהה יעקב באפריים? מדוע דווקא בני יוסף הם כבני יעקב? מהי מידת היושר וכיצד מתגברים על הטבע?

המניע ליציאת מצרים אינו לאומי או מוסרי, אלא דתי. מטרת יציאת מצרים היא ליצור עם של עובדי ה', עם שעושה את רצון ה' באמונה ובזריזות. לכן, משה שהוא עבד ה' הגדול יוציא את ישראל, הוא יביא אותם להיות עבדי ה'.

ע"י התבוננות עמוקה במכות מצרים, נבין כיצד הגיעו המצרים לשפלות מוסרית נוראית. כמו כן נבין את חשיבות יראת השמיים ותורה מן השמיים.

עמ"י הוא לא עם נורמלי ככל העמים אלא הוא עם של שליחי ה'. היציאה בחיפזון, מצוות המצה והאיסור החמור שבאכילת החמץ מראים שלא אנחנו יצרנו את העם שלנו אלא הקב"ה בעצמו. תפקידו של עמ"י הוא להיות שליח נאמן של הקב"ה ולשמש כידו הארוכה בעולם הזה. עמ"י אינו מושפע מהזמן ומהמציאות אלא משפיע עליהם, בונה אותם ומקדש אותם.

פעמים רבות, בדיבור והופעה אלוקית יש תיאור של ענן, ערפל, חוסר בהירות. מדוע? למה יש צורך להסתיר? מה תפקיד הענן?

מהו עניינם של כלי המשכן ומהו תפקידו של עבודת המשכן/המקדש ועבודת ה'? מהם חיי שכינה ומה החוסר האדיר בהעדרם? שיעור המעורר את הכיסופים לעבודת המקדש והצפייה לישועה השלימה.

עניין הדבקות בקב"ה היא דרך מידותיו. בהתבוננות בבגדי הכהן הגדול רואים את צורת הדבקות הנכונה

מה תפקידו של עמ"י? מדוע העגל מסמל את הרצון לחיים ככל העמים, הפרדת הלאומיות מהדת? מה השלכותיו של החטא לימינו? בנוסף, איך החטא התבטא בהבדל בין הלוחות הראשונים לשניים? מדוע משה שובר את הלוחות ולא את את העגל?