מבית המדרש

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

* יעקב אומר "באחרים הימים" שזה בא לדבר על בית המקדש והמשכן. * בנימין נמשל לזאב וגם המזבח שנמצא בנחלתו נמשל לזאב כי הוא אוכל את קורבנותיהם של ישראל. * הדמיון בין ברכת יעקב אבינו לבניו ובין ברכת משה רבינו לשבטים. *מהי זכותו של בנימין שבגלל זה השכינה בנחלתו? * הקשר בין מכירת יוסף למקום המזבח. * ועוד הרבה תירוצים לגבי מהי מעלתו של בנימין שבזכותה השכינה בנחלתו.

* לא היה שיעור על פרשת מקץ. * במפגש בין יוסף ויהודה בפרשה ישנו מפגש בין מלכויות, המדרש אומר שבהתחלה ניגשות למלחמה ולבסוף אחדות גדולה. * העניין סביב בנימין ביסודו הוא וויכוח על המקדש והשכינה, שבנימין מסמל את השראתה בארץ ישראל. שהרי בנחלתו יש את החלקים המקודשים של בית המקדש. * הערבות של יהודה לבנימין ממשיך עד אחרית הימים ועד בית המקדש ששוכן בנחלת שניהם, * מתוך ערבות עמוקה זאת נובע הדיוק של דוד המך בתכנון בית המקדש * משמעות הקרבת הזבחים על ידי יעקב לאלוקי אביו יצחק בבאר שבע.

* בפרשתנו אני אנו מתחילים לראות את בניית המשפחה- את עמם ישראל, שניים עשר שבטי י-ה'. * יהודה מצווה לשרוף את תמר כלתו כי הייתה ביתו של מלכיצדק מלך שלם שהיה "כהן לא-ל עליון". * יוסף פותר את חלומותיהם של שר האופים ושר המשקים לטוב ולרע כי ראה שכל חלום מדבר גם על עם ישראל. * המחלוקת בין יוסף ויהודה היא מחלוקת על הדרך בה צריך להנהיג את האומה שנוצרת בימיהם ועד היום הזה. * ההבדל בין משכן שילה שנמצא בנחלת יוסף לבית המקדש שנמצא בגבול נחלת יהודה מסמל את שורש המחלוקת ביניהם. * הקשר בין עניינים אלו לבית ימי החנוכה.

יעקב אבינו בונה שני מזבחות אחד בשכם והשני בבית אל. מקום המקדש מול בית אל. מטרת קניית השדה ובניית המזבח בשכם. יעקב אבינו מגלה לנו שהשכינה שורה בארץ ישראל ומתגלה על ידי יעקב. המיוחדות של העיר שכם על תושביה- עמידה על העקרונות. שינוי שמו של יעקב אבינו על ידי הקב"ה לישראל. תפקידו של המקום בית אל בבניית בית המקדש.

ברכות יעקב לבניו ולבני יוסף אינן ברכות של איחולים ותקווה אלא זיהוי הכוחות וניתובם למקומות הנכונים. לא ראיית העתיד היא הגורמת לברכה אלא העתיד הוא סימן לכוחות הנפש הטמונים באדם בהווה. יעקב מניח את יד ימינו על ראש מנשה לא משום שממנו יצא אפרים, אלא משום שהוא גדל ליד יעקב ולומד תורה. תכונת הלמדנות והדבקות בתורה היא זו שהביאה את אפרים ללדת צאצאים גדולים ממנשה ומשום כך יעקב מעדיף אותו על פני מנשה. ברכת יעקב, מעבר לזיהוי הכוחות החיוביים , גם באה להוציא כוחות שהאדם חמס ממקום אחר על ידי חקיינות. כוחות אלו אינו טבעיות לאדם ואינן שייכות לו לכן ברכה גדולה תהיה לו אם כוחות אלו יצאו ממנו. תנאי נוסף להוצאת הכוחות אל הפועל במילואן הוא ההתמודדות עם הקושי . ככל שהקושי גדול כך ההתמודדות גדולה ומי שלא יוותר לעצמו יגלה שבתוכו טמונים כוחות שהוא כלל לא היה מודע אליהם. הקב"ה מונע מיעקב לגלות את הקץ כדי לאפשר לכוחות פנימיים לפרוץ החוצה ולהביא את עם ישראל למדרגה גבוהה יותר.

מדוע נקרא ספר בראשית ספר הישר? מדוע יעקב משכל את ידיו? מה זיהה יעקב באפריים? מדוע דווקא בני יוסף הם כבני יעקב? מהי מידת היושר וכיצד מתגברים על הטבע?

הקב"ה מנהיג את העולם - הכל ידוע אבל הרשות נתונה. גזרות רבות יוצאות אל הפועל בין אם נרצה ובין אם לא. האדם בכוח בחירתו בוחר האם דרכו יצאו לפועל גזרות טובות או ח"ו גזרות רעות. גלות מצרים היתה מוכרחת אך דרכים רבות היו להוציאה אל הפועל. האחים הקדושים בחרו וגלות מצרים התגלגלה דרכם. חובתו של האדם להתבונן על מעשיו ולבחון איזה שליח הוא בוחר להיות.

"אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים" –מה ההסבר הפשוט של משפט זה? איך הרצי"ה הסביר את המימרא הזו? למה זה כ"כ קריטי? אילו דוגמאות אפשר להביא לדבר זה, אף מהדורות האחרונים? החל מהרצי"ה, דרך הגאון, רש"י, רמב"ם, אמוראים, תנאים, נביאים- ולמעלה מכולם- האבות והאמהות הקדושים. עם המבט הזה נוכל להבין את מדרש חז"ל על עונשו של יוסף על ששמע "עבדך אבינו" ושתק.

בפיתרון חלום פרעה, יוסף מודיע לפרעה שיש מלך לעולם ויש לשתף איתו פעולה. יש לפעול ע"פ התכנית האלוקית. לבני אדם יש תפקיד בתכנית שעליהם למלא. יוסף הוא כולו שליחות, כולו גילוי והשתתפות ברצון ה. כולם רואים שיש מלך מעליו שאותו הוא עובד.

יעקב מבקש לישב בשלווה, כלומר להתפנות מהטרדות כדי להתעלות בעבודת הבורא. אך קפץ עליו רוגזו של יוסף, משום שהעולם הזה מלא בקשיים ודוקא מתוך הקשיים אנו נבנים ומתעלים – כל ה"ותרי"ג מצוות שמרתי" בא בזכות ה"עם לבן גרתי"! אין זה נכון לברוח מקשיים, עם קשיים מתמודדים ולא בורחים. פעמים יש קשיים שדרך ההתמודדות היא "בריחה", אבל רק כאשר ה"בריחה" היא אמצעי לאפשר לנו להיות אנשים טובים יותר. חובת האדם לדעת שרצון ה' שהוא יתמודד עם הקושי בתפילה ובדרך ארץ. ההשתדלות לא פוגמת אלא להפך! הנהגת הבורא בעולמנו היא הנהגה טבעית ובהנהגה טבעית נדרש מהאדם להשתדל, אמנם צריך זהירות גדולה שהשתדלות של האדם לא תתהפך לתחושת כוחי ועוצם ידי.

המדרש אומר: "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו-זה יוסף, ולא פנה אל רהבים – ע"י שאמר לשר המשקים זכרתי והזכרתי נתווסף לו שתי שנים", איך מתיישבת הסתירה שלכאורה עולה ממדרש זה? למה יוסף מבחינתנו הוא סמל לביטחון מוחלט ברבש"ע? כיצד המפרשים מסבירים את עומק מעשה יוסף מול שר המשקים? מהן דרכי ההשתדלות הראויות?

יוסף, הלב של עמ"י, מוטרד מאיבוד המכנה המשותף ומהניתוק מיעקב אביו. כנגדו, יהודה הראש של עמ"י חושב שאפשר בלי יוסף. מה יהודה מתכוון ברצונו להעביר את יוסף מהבור לישמעאלים? מה הנקודה שבה יהודה מבין שאי אפשר בלי יוסף? איך נקודה זו שייכת ליחסנו לגאולה ולמשיח בן יוסף?

בני יעקב עונים לשכם וחמור במרמה כלומר בחכמה משום שכדי לחשוף את השקר של הרמאי ולברר את האמת צריך להשתמש באותן כלים. בני יעקב לומדים זאת מאביהם שמול מעשי הרמייה של לבן התנהג גם הוא בחכמה כדי לחשוף את האמת. ההיתר להשתמש ברמאות (חכמה) מול הרמאי הוא רק מול מעשה הרמייה אבל להתנהל עם רמאי במרמה גם במקום שהוא לא מרמה אסור. יעקב אבינו מרמה את יצחק אביו בנטילת הברכות משום שעשו הוא היצר הרע. כדי לנצח את היצר באופן מוחלט עלינו להשתמש באותן כלים בהם משתמש היצר. הפיתוי להשתמש ברמאות הוא גדול מאד, מי שהולך בישרות עלול "להפסיד" הרבה מאד כסף. התרים הלכתיים אפשר למצוא, אבל עלינו לדעת שכשם שיעקב יודע שנטילת הברכות במרמה זה רצון ה' ואפילו הכי עושה זאת בלב כבד, כך מי שמצא היתר להשתמש ברמייה צריך לחוש תחושת כבדות ואם לא חש יתכן שיש לו הרבה פניות והמעשה לא טהור לגמרי. מי שבוחר ללכת בדרך הרמאות המותרת על פי ההלכה, עליו לקחת בחשבון שבמידה שהוא מודד כך מודדים לו ואם במהלך חייו הוא נתקל באנשים רבים שמרמים אותו אל לו לכעוס, אלא לקבל את הדין באהבה מתוך הבנה שהוא הביא על עצמו את אורח החיים הזה.

שמונה פעמים יעקב מכנה את עשיו "אדוני" בפרשתנו. שבע פעמים הוא משתחווה לו. האם זה היחס הרצוי? השאלה נשאלת במיוחד כאשר יעקב ועשיו מייצגים פה את כל עמ"י מול אדום ועמלק! איך אמירות אלו השפיעו לדורות? מצד שני יש מדרשים שדורשים את מעשי יעקב לשבח ואומרים שזו הדרך... מה זה אומר לנו? איך אנחנו צריכים להתנהל? איך משלבים את שתי הדרכים?