מבית מדרש

פרשת וירא- למה אברהם אבינו בצער אחרי העקידה? ע"פ רש"י על פרשת וירא, דיבור המתחיל "אחר הדברים האלה" פרק כ"ב, פס' כ' שיעורו של הרב איציק אמיתי בישיבת אלון מורה בשנת תש"פ.

לכל אדם יש תכונות מולדות, תכונות שעוזרות לו לגלות את הנקודה שלו בעולם, אך על האדם לדעת שבצמתים רבים בחיים יידרש ממנו להוציא מארגז הכלים שלו מידות שמנוגדות לטבעו ולפעול איתם בסיטואציות מסוימות. רק באופן זה האדם נמדד האם הוא עובד אלוקים.

ה' מתגלה לאברהם דווקא באלוני ממרא, משום שהוא היחיד שיעץ לו למול, זאת למרות שידע שבכך הוא גורם להבדלת זהותם. * הקב"ה מצווה מאברהם לעקוד יצחק בלשון בקשה - "קח נא" - ואברהם מסכים ומזדהה עם רצון ה'.

מידת החסד של אברהם לעומת מידת הצדק של אנשי סדום

עולם חסד יבנה, החסד הוא יסוד העולם. המבול והחורבן הגיעו לעולם בעקבות הגזל. ונח- שנשאר ישר, נצטווה להיכנס לתיבה שהיא "אולפן" לחסד בלתי פוסק, וזה ע"מ לתבוע בו את מידת החסד, בתור האדם שממנו ימשיך כל העולם. ואת החסד העצום הזה, ראינו שיצא לפועל בצורה עוצמתית אצל אברהם אבינו.

כשם שאברהם היה מוכרח לעזוב את ארץ ישראל ולרדת למצרים מקום מ"ט שערי טומאה, כך פעמים מוכרח האדם להיכנס למציאות שטומנת בתוכה סכנות רוחניות רבות. כשם שאברהם אבינו מקריב את לבו אל ה' ומכין עצמו לירידה, כך על כל אדם לקרב עצמו לה' יתברך ולהכנס לאותה מציאות מתוך הכנה רוחנית טובה.

"לך לך מארצך"; עניינה של ארץ ישראל - עזיבת רצונותינו למען רצון ה'. הציווי "לך לך" נשמע בכל העולם - אולם רק אברהם הצליח לשמוע אותו, וזוהי גדולתו של אברהם.

לאחר המבול חיי האדם התקצרו. חיים קצרים מכריחים את האדם להיות תכליתי וענייני. אין זמן להימרח ואין זמן להתקשקש. יצר הרע מגיע לאדם משעה שננער ממעי אמו, משמעות הדברים היא שאין מצב ניטרלי, כל החיים מתחלקים לשתי קטגוריות – טוב ורע ועל האדם מוטלת החובה להתבונן בכל פעולה לאיזו קטגוריה היא שייכת ובהתאם לכך לפעול.