מבית המדרש

יעקב אומר בברכות "לא יסור שבט מיהודה". מדוע זכה יהודה למנהיגות ומלוכה? מיהו מנהיג? מהם התכונות הנדרשות ממנו? רואים בפרשות האחרונות ואף בפרשות הבאות שיהודה (או שבט יהודה) זכה לאחריות בשני המובנים שלה: אחריות במובן של אני אקח אחריות על הדבר הזה ואקדם אותו ואדאג שזה יקרה, ואחריות במובן של אני לוקח אחריות על התקלה שקרתה ומוכן לשלם על זה מחירים. זוהי מנהיגות. שנזכה למנהיגים כאלו בימינו. ואיך כל זה קשור ללוחם בפלחו"ד שנלחם בעזה כבר חודשיים, ולכל אחד ואחד מאיתנו?

יעקב לפני מותו מברך את הבנים. מטרת הברכות לפי האברבנאל כדי להבהיר מיהו המנהיג הבא. התבוננות בשתי דמויות, ראובן ויהודה, מלמדת אותנו על תכונת הפזיזות שהיתה בראובן ובגינה איבד את המלכות, לעומת תכונת המתינות שהיתה אצל יהודה שזיכתה אותו במלכות. על האדם לדבוק בשתי מידות מידת המתינות ומידת הזריזות ודרך שתי מידות אלו יתבונן ויפעל בעולם. שבת שלום!

בפרשה רואים את הערבות הגדולה שיהודה לוקח על בנימין. אחריות ברמה מאוד גבוהה. יהודה יעשה הכל כדי שבנימין יחזור. את הערבות הזאת אנחנו רואים היום בעזה - כל לוחם מוכן למסור נפשו כדי להציל את חברו. הערבות הזאת של יהודה היא מה שגורמת ליעקב לשלוח אותו להקים בית מדרש, כי יעקב רוצה תורה תפילה ומעשים טובים שמושתתים על יסוד הערבות, שנעשים בשביל כלל ישראל ואיש למען רעהו. סדרת שיעוריו של הרב איציק אמיתי במעגל השנה ופרשיות השבוע. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ד.

המפגש בין יהודה ליוסף טמן בתוכו אוצרות גדולים. יהודה נעשה למלך ויוסף לזוכה להיות המאחד בתוך המשפחה. בתוך כל אדם טמון אוצר גדול פעמים שהוא מגלה את האוצר בכוחות עצמו ופעמים בעזרת אחרים ועל כך אמש שלמה המלך "מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה". כל פעם כאשר אדם עומד בפני קושי והתמודדות עליו לדעת שאם יבחר בדרך ההתמודדות לא רק שיתגבר על הקושי אלא גם יצמח ממנו. שבת שלום!

סיכום קצר: החרטומים לא מצליחים לפתור את החלום לפרעה משום שהם לא מסוגלים לראות מציאות של בצורת במצרים. כך גם אחי יוסף לא מכירים אותו משום שלא עולה על דעתם אפשרות שיוסף יהיה משביר לכל ארץ מצרים. לכל אדם יש תפיסות מחשבה שמנחות אותו בחיים והוא משועבד להם. מסיבה זו אין אסיר מתיר עצמו מבית האסורים. הנחות יסוד מחשבתיות מוטעות קיימות גם אצל צדיקים כאחי יוסף ששאלו "מה זאת עשה אלוקים לנו" ולא העלו בדעתם שבמכירת יוסף חטאו עוון גדול. נס פך השמן בונה אצלנו הנחת תפיסה מחשבתית שאנו עם שמנוהל ומתנהל מעל הטבע. יוון באה לקבוע תפיסה מחשבתית שהאדם משועבד לטבע. זו היתה המלחמה של היוונים ביהודים. חובתנו לבסס את תפיסתנו המחשבתית רק על התורה ולהתפלל שגם אז לא נטעה ונלך רק בדרך ישרה ובהירה. שבת שלום!

סיכום קצר: יעקב רואה את יוסף כמנהיג הבא. כדי להבהיר את המסר גם לשאר בניו הוא עושה לו כתונת פסים. גם יוסף דואג לחזק את מעמדו בסיפור החלומות ולבישת הכותונות. האחים שנפגשים עם הרבה חיצוניות שבאה לבסס את הרצון הפנימי מרגישים נדחים ופועלים להרחיק את יוסף. המקום של העלייה גם אצל יהודה וגם אצל יוסף ואפילו אצל לאה בא רק כאשר הם נמצאים במקום שפל בלי שום יכולת לאחוז בתפאורה של ההנהגה אלא רק בעצם המשימה בבחינת 'עבדות אני נותן לכם' ומשם ורק משום צומחת לנו מלכות בית דוד. חובתו של האדם להתבונן בתפקיד ובמשימות מבלי להסתנוור מכל מה שמסביב ומתוך כך יוכל להתקדם לפעול ולעשות. שבת שלום!

כמה שלבים היו במאבק של יעקב מול עשו. בכל שלב היה יעקב בעמדה נפשית אחרת. עמדה של פחד וחשש מהמפגש, עמדה של בטחון אך עדין תחת שם יעקב ועמדה של גבורה תחת שם ישראל. חובתנו כעם לזהות את השלבים השונים בהם אנו נמצאים ומתוך זיהוי השלב לקום ולפעול ולעשות. פעמים יידרש מאתנו לנסות להבין את הפסיכולוגיה של הצד השני ולנסות להתנהל בהתאם להבנות ופעמים יידרש מאתנו ללכת בקוממיות ולדעת שכולם כבר יתיישרו בהתאם אלינו. שבת שלום!

ליצחק ורבקה היו מטרות שונות בצוותם את יעקב לצאת מארץ ישראל וללכת לחרן. החלום מציב בפני יעקב מטרה שלישית נעלית יותר, לאור מטרה זו יעקב מתנהל. בהתבוננות ראשונית, ההתמהמהות יעקב בבית לבן נראית תמוה, אך העמקה בפסוקים מלמדת אותנו שכל צעד מחושב לאור המטרה הנעלית שראה יעקב בחלום טרם יציאתו מהארץ. על האדם לדעת שלעולם מעשיו נגזרים מהמטרות. וככל שהמטרה תהיה בהירה וברורה יותר כך מעשיו יהיו ממוקדים ויעילים וההתקדמות אל המטרה תהיה בטוחה. שבת שלום!

רבקה אמנו מקבלת נבואה בתחילת הריונה "ורב יעבוד צעיר". בדרך מיוחדת במינה מצליחה רבקה לנהל את המערכה מאחורי הקלעים ולהגשים את הנבואה מבלי שאיש מהסובבים אותה ירגיש פגוע. רבקה ויעקב, בעבודה משותפת מצליחים "לגנוב" את הברכה שלשיטת יצחק היתה מיועדת לעשו ולהעבירה ליעקב. התבוננות בפסוקים יכולה להביא אותנו להבנה מחודשת בכל פרשיית "גניבת הברכה", הבנה שמלמדת אותנו על התנהלות מיוחדת שתביא אותנו להישגים גדולים בחיים שבת שלום!

אברהם בא לספוד לשרה ולבכותה אך מיד אחרי הבכי אומרת התורה "ויקם אברהם", אברהם קם, מיישר מבט קדימה ומתחיל לעשות. אשת לוט בחרה להתבוסס בעבר והפנתה את המבט לאחור והפכה לנציב מלח. מלח ידוע כחומר משמר ואשת לוט בחרה לשמר את העבר, ולהתבוסס בו. חובתו של האדם לדעת לתת מקום לפרוק את הרגשות, אך לאחר מכן לקום ולהתחיל לעשות. הדרך לקום היא להתחזק באמונה בה' כמו שעשה דוד במלחמה נגד עמלק לאחר ששרפו את העיר צקלג ולקחו את הנשים והילדים בשבי. האמונה משרישה את ההבנה שהכל מלמעלה ומתוך הבנה זו ה' שולח ברכת תנחומים ומברך את האבל כמו שמצינו ביצחק לאחר פטירת אברהם. הקימה אינה התאוששות אלא התחזקות יותר ממה שהיה בעבר, אברהם מתחיל לממש את שתי ההבטחות שקיבל מהקב"ה, קונה קרקע בארץ ישראל ומחפש שידוך ליצחק. שבת שלום!

אברהם משקיע את כל כולו במשימת "אב המון גוים". שרה שמה את הדגש רק על זרע ישראל ומתוך שתי תפיסות אלו אנו מוצאים הבדלים משמעותיים בין אברהם לשרה בהתנהלות מול הגר וישמעאל. ניסיון העקדה מביא את אברהם להבנה העמוקה של "ביצחק יקרא לך זרע". לאחר העקדה אברהם ממשיך במשימתו אך מתוך יחס אחר לשאר העמים בבחינת "עם הדומה לחמור". ומתוך יחס אחר ליצחק בבחינת "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא התחשב". פעם אחר פעם אנו רואים את כוחן של הנשים לזהות את הנקודה הפנימית ולהביא את האבות האומה לאותה תפיסה. כך היה אצל שרה ואברהם, כך המשיך אצל יצחק ורבקה וכך גם אצל יעקב ביחס ליוסף ויהודה. לאורך כל הדורות אנו שומעים בעיקר על אבות האומה אך התבוננות עמוקה מראה איך הנשים מאחורי הקלעים הצליחו לקבוע איך יראה העתיד ועל כך נאמר "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים" וכאז כן היום. הגברים נלחמים בחזית, מסתכנים אך גם אליהם מופנים אור הזרקורים, הנשים בעורף עושות את עבודתן במסירות להמשיך לבנות את בית ישראל. על אף שהמשימות האלו לא מוארות באור הזרקורים חובתנו להעריך ולייקר את עמידתן האיתנה בתקופה זו. שבת שלום!

פעם אחר פעם יוצא אברהם לדרך כביכול מבלי לראות את הנולד . מהוויכוח של הקב"ה עם המלכים בשאלה האם לברוא את האדם, אנו מבינים שלראות את הנולד אין הכוונה להיות מודע לכל קשיי הדרך אלא להיות בטוח בצדקת הדרך, וההתמודדות עם קשיי הדרך כבר תתברר תוך כדי תנועה. כדי להיות בטוח בצדקת הדרך צריך לבחון את הדברים מתוך יראת שמים, לרצות לעשות את רצון ה' באמת ומתוך כך לפעול. לוט ואנשי דור הפלגה יצאו לדרך כשבבסיסה יש רצון להתרחק מבורא עולם ומשום כך נחלו כישלון, אברהם שיצא לדרך מתוך חיבור עמוק לרצון האלוקי הצליח להפוך כל קושי לאתגר ומשם לצמוח ולהיות אבי האומה. בהקשבה לציווי "לך לך", מלמד אותנו אברהם שפעמים רבות אנו צריכים לצאת לדרך מבלי לקחת בחשבון את כל תרחישי הדרך, אלא לעשות את מה שצריך ולתת לריבונו של עולם להאיר לנו תוך כדי תנועה. שבת שלום!

צדקותו של נח הועילה לו להנצל מגזירת המבול אך מציאת החן של נח הועילה לו להיות האדם שישקם את היקום. נח מצא חן בעיני ה' משום שהוא הראשון שהחליט להתמודד עם קללת האדמה ומתוך הקללה להצמיח ברכה. עשרה דורות שעד נח למדו לחיות לצד האדמה המקוללת, נח בחר להפוך את הקללה לברכה. עת צרה היא ליעקב וממנה יושע" - דוקא מתוך הצרה תצמח הישועה. לאחר היציאה מהתיבה נח מפספס את ההזדמנות ומנצל את הקשר לאדמה לטובתו הפרטית ובכך נעשה חולין. אברהם לעומת זאת לאורך כל הדרך נשאר נאמן למשימה ומקדם את העולם.

אכילה מעץ הדעת טוב ורע גרמה לכך שתמיד הרע יהיה מחובר לטוב. המשמעות היא שלפני טוב גדול יש חושך, כשם שהרגע החשוך ביותר ביום הוא הרגע הסמוך לאור הראשון. האשה יולדת בצער כי הופעת חיים היא טוב גדול, משום כך המקום עליו יושב היולדת נקרא משבר. עם ישראל חווה חושך גדול, אך אל לנו לשקוע בחושך אלא לדעת שלפנינו עומד להפציע אור גדול שיביא אתו בשורה גדולה

האבות הם יסוד האומה וממשיכים עד סוף כל הדורות. יעקב הוא חותם האבות וזה מתבטא בכך שדואג לקדושת עם ישראל ומעביר את הקדושה הלאה לשבטים, וכן בתוכם אף בני יוסף - מנשה ואפרים שמקבלים חלק משמעותי בתוך עם ישראל.