כניסת אבל בערב שבת אחרי ´מזמור שיר´

שאלה

האם יש לנהוג את המנהג להכריז בקול אחרי לכה דודי ולפני מזמור שיר "לקראת אבל" ולבוא לקראתו ? האם במקום שלא נהגו עד כה או שנהגו רק פעם אחת יש מקום ויפה להנהיג מעתה ואילך מנהג זה ומה מקורו ?

תשובה

ליצחק שלום, המקור למנהג מובא בדברי הרא"ש (מופיע בטור יו"ד סי´ שצג´), ובבאר הגולה על השו"ע שם כתב: "המנהג שנכנס האבל לבית הכנסת קודם תפילת ערבית (של שבת), והזקנים עומדים עליו בפתח בית הכנסת והאולם בשתי שורות לנחמו". הבעיה היא בדברי הגמרא (שבת יב´ ב´): "בקושי התירו לנחם אבלים בשבת". לכן, יש מהספרדים הנוהגים לנחם אבלים בשבת, (כפי שפסק המחבר שאו"ח סי´ רפז´ סע´ א´). אבל האשכנזים נהגו לנחם קודם השבת, ולכן, כיוון שכניסת השבת היא מ"מזמור שיר ליום השבת" (ראה או"ח סי´ רסא´ ד´), על כן, מכניסים את האבל אחר "לכה דודי" קודם "מזמור שיר ליום השבת", והשמש מכריז "צאו לקראת האבל" והקהל מקדם פניו בברכת "המקום ינחם אותך". (ע"פ גשר החיים פרק כ´ אות ה´ סע´ ב-ג, וכן ב´פני ברוך´ פרק יא´ סע´ ט´). לא מצאתי כוונה זו כתובה במפורש, אבל יתכן שגם בפסוקי "מזמור שיר ליום השבת" יש מן הניחום וצידוק הדין לאבל, שעימם הוא נפגש מיד בכניסתו: "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת: [טוֹב לְהֹדוֹת לַה´ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת:] עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר: כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה´ בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן: [מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה´ מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ: אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת:] בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד: וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה´: כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה´ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן: וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן: וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה: שְׁתוּלִים בְּבֵית ה´ בְּחַצְרוֹת אֱלֹקֵינוּ יַפְרִיחוּ: עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ: [לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה´ צוּרִי וְלֹא עלתה עַוְלָתָה בּוֹ:]" בכל אופן, מנהגים מחודשים, גם אם יש להם מקור מוסמך - כדאי ורצוי לבצע בהסכמת הציבור, ובודאי בהסכמת ובהדרכת רב המקום, רב בית הכנסת או מנהיגי הקהילה, ולא להנהיג מנהגים באופן עצמאי ואח"כ ´לכבות את השריפות´ והמריבות שנוצרו. אין הצער שווה. ומשמים ננוחם כולנו, בבנין הפרט והכלל. בברכה אמיר