ברכות השחר

שאלה

שלום כבוד הרב אני חוזר בתשובה מזה מספר שנים ונהגתי לברך את ברכות השחר ברצף ללא קשר לעשיה בפועל ולזמן ביצוע הפעולה. לאחר שלמדתי מסכת ברכות דף ס עמ ב התברר לי שחכמים קבעו בגמרא שההלכה לי לברך בעת ביצוע הפעולה ולברך רק על הפעולות שהתחייבת בהם. מכיוון שהדבר זעזע אותי שאיני נוהג נכון בדקתי ברמבם הלכות ברכות ושם מצאתי שהוא פוסק בדיוק לפי לשון הגמרא שצריך לברך לפני הפעולה ורק על פעולות שהתחייבת בהם.בדקתי גם בשו"ע ובתחילה הוא פוסק כמו הגמרא שיש לברך על הברכות בעת ביצוע פעולתן ורק על מה שהתחייב ולאחר מכן משנה דעתו וכותב: והאידנא נהגו לברך אלו הברכות על הסדר אחר שנטל ידיו דכל זמן שאין ידיו נקיות אין לברכן, והא דאמרינן פסחים ז: כל הברכות כולן מברכים עליהם עובר לעשייתן היינו ברכת המצות שאומר בהן וצונו צריך לברך להקדוש ברוך הוא תחלה על מה שצונו וקרבנו לעבודתו אבל ברכה של הודאה ושבח כגון אלו יכול לברך אחר כן. גם בני אשכנז שהולכים לפי הרא"ש מברכים את כל הברכות בבית הכנסת. לאור האמור לעיל יש לי כמה שאלות מהותיות: 1. איך יכול חכם לפסוק נגד גמרא מפורשת? נגד דברי תנאים ואמוראים? 2. האם אין דין הגמרא מחייב את כל עם ישראל? 3. איך יכול הרא"ש להביא חילוק שלא נאמר בתלמוד ולהפוך את הברכות למנהג העולם וכתוצאה מכך לברך אותם בבית הכנסת במקום בעת ביצוע הפעולה? אודה על תשובתך אברהם לוי

תשובה

שלום. מי שמבין את הסיבות לפסיקת הגמרא, יכול לשנות את המנהג, ולקבוע דרך, שגם חכמי הגמרא מסכימים לה. הברכות הם חובה.. כיצד ומתי לברך, זה מנהג,, שהגמרא מביאה דרך אחת, ובוודאי מסכימה גם לדרך שונה.