empty label
פרשתנו פותחת במצוות 'אשת יפת תואר'. מצווה זו אינה ככל המצוות, במצווה זו לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע. התורה מתחשבת בחולשותיו של האדם ובמצבים מסוימים מתירה דברים, לא כדי שהאדם יעשה אותם, אלא כדי להקל עליו את ההתמודדות. ביחד עם ההיתר התורה מציבה גדרות חדשים, גדרות שדרכם יחזור האדם למוטב ויחייה חיים של לכתחילה ולא חיים של בדיעבד. מה שהתורה התירה התירה, אבל לנו אסור להתיר את האסור, אולם בדברים שאינם אסורים אבל מאוסים, לפעמים הדרך להחזיר את האדם למוטב היא לא בלאסור את המאוס אלא בלהסביר למה על אף שמותר כדאי להתרחק. ובכך ליצור אצל האדם תחושה שפתו בסלו והוא לא נוגע בפת. כל זאת כאשר אנו נמצאים במצב מסחרר כמצב של מלחמה או מצב של שפל אחר, אך בלכתחילה יהודי צריך להתהלך מתוך תחושה "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך" ומתוך תחושה זו לטפס מדרגה אחר מדרגה במדרגות שהציב לנו ר' פנחס בן יאיר.
