• israel

empty label

הרב אליקים לבנון

ברכת בונה ירושלים

הרב אליקים לבנון

ולירושלים עירך ברחמים תשוב

  • א. מי תיקן את נוסח התפילה?

תפילת עמידה אשר אותה אנו מתפללים בימות החול, כוללת שלושה חלקים: שלוש הברכות הראשונות, שלוש הברכות האחרונות, ועוד שלוש עשרה ברכות אמצעיות.

הברכות האמצעיות, כשמן כן הן: תפילה.

פירוש המילה תפילה הוא: בקשה. לפנות לקב"ה בבקשות.

שאלה גדולה היא: מי ניסח את שלוש עשרה הבקשות הללו, ויותר מזה, למה אנו מכוונים בבקשות אלו.

הברכה הנוספת, שהיא הברכה השלוש עשרה, ברור שנתקנה ע"י רבן גמליאל ביבנה, כדברי הגמרא בברכות (כ"ח, ב'):

אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים?

עמד שמואל הקטן ותיקנה.

הרמב"ם (תפילה ב, א) מרחיב וכותב:

בימי רבן גמליאל רבו המינים בישראל, והיו מצירים ומסיתים אותם לשוב מאחרי ה'. וכיון שראה שזו גדולה מכל דרכי בני האדם, עמד הוא ובית דינו, והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני ה' לאבד המינים.

אכן, ביחס לשתיים עשרה הבקשות הנוספות, עומדת השאלה, מי תיקן אותן?

לכאורה, התשובה ברורה: אנשי הכנסת הגדולה!

אולם, אין זה פשוט.

שכן במסכת מגילה (י"ז, ב) מובאת ברייתא:

דתניא: שמעון הפקולי הסדור שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל, על הסדר, ביבנה.

אמר ר' יוחנן, ואמרי לה במתניתא תנא: מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר.

הסתירה בין שני המאמרים גלויה לעין, אך הגמרא מביאה את שניהם כאחד, ואינה שואלת: מי תיקן?

אנשי הכנסת הגדולה, שהיו בראשית ימי בית שני, או רבן גמליאל ביבנה, למעלה מארבע מאות שנה מאוחר יותר, לאחר חורבן בית שני?

ההסבר לכך הוא, שאנשי כנסת הגדולה היו בעת שהיה בית מקדש בנוי, בית שני. אין ספק שחלק מהבקשות היו מכוונות לעבודת בית המקדש, לקורבנות, לכהנים וכו'.

מעת שחרב בית שני, חלק מהבקשות הפכו ללא רלוונטיות, שהרי אין עוד בית מקדש!

רבן גמליאל דיבנה, שהיה סמוך לחורבן, היה חייב לתקן ברכות בנוסח אחר, ולהתאימן למציאות המשתנה.

א"כ, נוסח הברכות שהננו מבקשים היום, חלקם נתקן ע"י אנשי כנסת הגדולה, וחלקן נתקן ע"י רבן גמליאל דיבנה.

לכן, אין סתירה בין שתי המימרות המובאות בגמרא.

  • ב. ברכת "ולירושלים עירך ברחמים תשוב"

נוסחאות שונות יש בברכה זו. בנוסח הספרדים פותחת הברכה במילים: תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דיברת. ובנוסח אשכנזים: ולירושלים עירך ברחמים תשוב.

שאלה הנשאלת: מה אנו מבקשים בברכה זו?

קיבוץ גלויות, יש לכך ברכה מיוחדת – תקע בשופר גדול לחרותנו.

החזרת שלטון ישראל, יש לכך ברכה מיוחד – השיבה שופטינו כבראשונה.

משיח: את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח.

מה א"כ אנו מבקשים בברכת בונה ירושלים?

התשובה לכך נמצאת בסיפור על החורבן (גיטין ל"ו, ב).

בעת שרבן יוחנן בן זכאי שהיה נשיא [לאחר הירצחו של הנשיא, רבן שמעון בן גמליאל, אחד מעשרת הרוגי מלכות] הצליח לצאת מירושלים הנצורה, ולבקש מאספסינוס קיסר שלוש בקשות: תן לי יבנה וחכמיה, ושושילתא דרבן גמליאל, ורופא לר' צדוק.

כאשר בוחנים את הבקשות הללו, עולה התמונה במלואה:

ירושלים נצורה, רבן יוחנן בן זכאי אינו רואה עוד אפשרות הצלה, ולכן מסכים לוותר על ירושלים, כדי להעביר את מרכז התורה ליבנה. בנוסף, הוא מבקש למנות לנשיא את רבן גמליאל, בנו של רשב"ג אשר נרצח ע"י הרומאים.

מכאן, עובר איפה, המרכז ליבנה, ורבן גמליאל הוא נשיא ישראל.

רבן גמליאל, שבכל מקרה היה חייב לנסח מחדש את הבקשות בתפילה, מכניס בקשה מיוחדת, להחזיר את מרכז התורה לירושלים, ולתקן את היציאה מירושלים, שרבן יוחנן בן זכאי נאלץ לבקשה מהקיסר.

זו היתה הכוונה בברכת "ולירושלים עירך ברחמים תשוב".

  • ג. לדורות:

הגלות התארכה, תפילתו של רבן גמליאל לשוב לירושלים, לא נתמלאה. העם גלה לבבל, שם נכתב התלמוד הבבלי. משם המשיכה הגלות לאירופה, שם נכתבו ספרי הראשונים, וחלק נכבד מספרי האחרונים.

חכמי הדורות ביקשו משמעות לבקשה לשוב לירושלים.

לכן, בנוסח הספרדים, הדגישו את הבקשה: ובנה אותה בנין עולם. וצירפו לכך כיתוב הסבר: להתפלל על משיח בן יוסף, שלא יהרג ע"י ארמילוס הרשע.

הבקשה הוסבה מהכוונה הראשונית, והופנתה למעשה לדורותינו אנו.

מקובלים אנו שלפני משיח בן דוד, יבוא שלב מכין, ע"י משיח בן יוסף.  בספר "קול התור" שנכתב ע"י תלמיד הגר"א, מבואר באריכות מהו תפקידו של משיח בן יוסף.

אנו, בשנים אלו, עם החזרה לארצנו, הכרזת העצמאות, כיבוש ירושלים, הננו בעיצומה של גאולת משיח בן יוסף.

נוסיף להתפלל להשלמת תפקידו של משיח בן יוסף, ולפתיחת הדלת בפני משיח בן דוד, במהרה בימינו!

מומלצים