סדר הקימה בבקר

שאלה

שלום. כשאני קם בבוקר, סדר הפעולות שאני מבצע הוא כדלהלן: אמירת "מודה אני". נטילת ידים לסירוגין (נטילת שש) ללא ברכה. שירותים. נטילת ידים שאחרי השירותים. ברכת "אשר יצר" ושאר הברכות - עד ברכת התורה, כולל. לבישת בגדים. נטילת ידים נוספת, פעם אחת על כל יד, ברכה וניגוב. האם אני פועל נכון? אם לא - כיצד עלי לפעול?

תשובה

שלום אף על פי שבדרך כלל אנו הולכים על פי הכלל: "כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן" (פסחים ז:), נטילת ידיים שחרית יוצאת דופן שכבר מימות גאונים נהגו לאומרה בבית הכנסת עם שאר ברכות השחר והרמב"ם כתב להשאיר את דין הגמרא על מקומו- שומע תרנגול מברך, קם מברך זוקף כפופים, התלבש מברך מלביש ערומים... ואכן השו"ע בסימן ו´ כתב שמנהג בני ספרד להסמיך ברכת על נט"י לנטילה וכמובן הכוונה לנטילה הראשונה. המשנה ברורה הוסיף שגם לבני אשכנז עדיף לעשות כן, אלא שיש בעייה לברך בזמן שנזקק לשירותים. ולמעשה אפשר היום לנהוג באחד משלוש מנהגים: 1. לברך לאחר הנטילה על נטילת ידיים, לאחר השירותים אשר יצר ואלוקי נשמה, לאחר ההתלבשות ברכות השחר. 2. ליטול ידיים, ללכת לשירותים, ליטול ידיים שנית ולברך על נטילת ידיים, אשר יצר ואלוקי נשמה. לאחר ההתלבשות או בבית הכנסת את שאר הברכות. 2. לברך הכל בבית הכנסת על פי הסדר הנ"ל (כמופיע בסידורים) בכל מקרה אין חובה ליטול ידיים במיוחד כל מנת להתחייב בברכה. כמו כן אין חובה להצמיד את נטילה לברכה, אך ראוי שהנוהג כמרן השו"ע יעשה כן. ובאשר למנהגך ליטול פעם אחת כל יד בסוף לבישת הבגדים, המשך בו, שהרי יש צורך לנקות את הידיים לקראת התפילה לאחר שנגעת בנעליך. בברכה, דוד