תמורות הגאולה אצל מבשרי הציונות

שאלה

כבוד הרב שלום.
יש לי מספר שאלות לגבי תפיסות הגאולה השונות אשר חלו אצל אבותינו הרוחניים.
אנו יודעים שהחידוש הגדול אצל כולם היה שנושא הגאולה תחל מהתעוררות למטה אשר תשפיע למעלה ולא לחכות לנס משיח או נביא בשער. כיצד החלה התפיסה הנ"ל וכיצד הצדיקו אותה מבחינה הלכתית מבשרי הציונות?

בנוסף ידוע שהרב אלקלעי זצ"ל בספרו שלום ירושלים טוען שהגלות היא חטא אשר מעכבת את הגאולה ולפי פרשת ניצבים תבוא הגאולה. האם ישנה התייחסות של הראי"ה והרצי"ה עליהם השלום לשתי תפיסותיו של הרב אלקלעי?
שאלה נוספת הרב קלישר וגוטמכר אליהם השלום מביאים חידוש גדול שהגאולה תגיע עקב חידוש עבודת הקורבנות וטוענים שכמו שכאשר נוח הקריב קורבן והקב"ה הריח זאת כך תנוח רוחו של הקב"ה והוא יכפר על עוונותנו וכך יתחיל מהלך הגאולה.
האם תפיסתם של הרב קלשיר וגוטמכר עליהם השלום קיימת במחוזותנו והאם הראי"ה והרצי"ה נתנו על זה את הדעת או שמא הם שללו את התפיסה הזאת על הסף וישירו קו עם הרב איגר והחתם סופר?

שאלתי האחרונה קשורה למכתב שכתב מרן הרב זצ"ל לאחיו הרב דב הכהן ב- 1907 שבו הוא כותב לו: "הננו קרובים לחדש את כל הרוחניות של חיבת ציון כפי שהייתה כפי שהייתה בשחר טל ילדותה כפי שהייתה בליבות אנשי קודש אשר החלו לטפח בה ולטפל בה כמו שהיה באוצר הלב של הגאון רבי צבי קלישר והרב אליהו גוטמכר וסיעתם טרם נשברו הכלים טרם נפל אורה בעימקי הרע ממש כמו בגנזי שמיים ארץ מצולות ים ממעמקי תהום רבה עלינו לשוב ולהעלות את כל הניצוצות שנפלו ונשתכחו ונתגשמו בידיים מסואבות אל הקדושה והברכה ופתאום יבוא אלי היכלו האדון אשר אנחנו מבקשים".

האם הגרא"יה זצ"ל מביע ביקורת ותרעומת מהחילונים והציונים ותופס אותם כקליפות ורוע שמפרים את תפיסתו הגאולית ושולל את החלום של הרצל לבית לאומי כמקום מבטחים וחולם במקום זה גאולה אך לצערו אין לו ברירה והוא נאלץ לשתף פעולה עם החילונים כי הם חלק מעמנו והם סוללים את הדרך לגאולה ככלי?

תשובה

שלום.
1. תלמיד הגר"א, בספר קול התור, מבסס את האמונה שהגאולה האחרונה תבוא באיתערותא דלתתא, שלא כגאולת מצרים שהיתה באיתערותא דלעילא. דברים אלו משמשים בסיס לא ונתנו.

2. הגלות באה כתוצאה מחטא. זה מפורש בתורה, בנביאים ובדברי חז"ל. סיום הגלות, מבואר היטב בדברים פרק ל', ומי שלומד את עשרת הפסוקים הראשונים בפרק, יראה ממש את סדר הגאולה, כפי שהתרחש בעשרות השנים האחרונות.

3. כל פעולה חיובית, לתורה, למקדש, לארץ ישראל ולעם ישראל, מקרבת את הגאולה. אילו היו ישראל מתעוררים ומשתוקקים לנין המזבח ולהקרבת הקרבנות, ודאי שזה היה בסיס לגאולה. למעשה, עם ישראל לא התעורר לכך, ולכן, כנראה שהקב"ה מוליך אותנו אל הגאולה בדרך אחרת.

4. הרב זצ"ל ניסה להרים את תנועת דגל ירושלים, שהיתה אמורה לרומם את הציונות, ממדרגת ציון, אל מדרגת ירושלים. אם היו גדולי ישראל נרתמים לכך, היינו זוכים לגאולה בדרך אמונית, בהובלת גדולי ישראל. אבל לא זכינו, ולכן השתמש הקב"ה בשליחים אחרים, שלא הדגישו ולא בנו יסודות של אמונה, והם דחפו את הגאולה.

בעז"ה, נראה בקרוב את הגאולה השלימה!