חיפוש לפי קטגוריה

empty label

הרב אליקים לבנון

פרשת ויצא- צבא וישיבה

הרב אליקים לבנון

  • doc

כשאנו עומדים בצומת מול שתי דרכי חיים. איך נדע במה לבחור? אחת מהם? או שתיהן? נלמד מרחל ולאה...


פרשת ויצא- צבא וישיבה



אחת הדילמות בחיינו היא, כאשר עומדות לפנינו שתי מטלות, משימות וכד', אנו נדרשים להכריע, האם ניקח על עצמנו את שתי המשימות, או אולי רק אחת מהן. אם ניקח אחת , איזו מהן נבחר? דרך קלה היא, להחליט שאין בנו את הכח לבצע הכל. נשאיר משימה אחת לאחרים ואנו נלך בדרך הבטוחה. לפעמים ההחלטה לבחור במשימה אחת אינה נובעת מ"ראש קטן", אלא מהרגשת אחריות על תחום מסוים.
אם תחום זה שייך אלי, אחרים פחות עוסקים בו, והרי הוא כ"מת מצוה", הממתין לגואל, לכן עלי לזנוח גזרות אחרות ולפנות כולי ליעד מסויים. דילמה זו נוגעת לתחומים שונים בחיינו. למשל: האם ללכת לעסוק בחינוך כאשר עול הפרנסה מוטל על כתפי. או שמא לבחור במקצוע חופשי שפרנסתו בצידו, ולזנוח את האידיאל של החינוך. (כמובן שזו רק דוגמא. רבים עוסקים בחינוך, וזה וזה עולה בידם)

הנה, אמותינו הקדושות, רחל ולאה. מטרה אחת, משותפת לשתיהן: לא ליפול בחלקו של עשו, אלא להיות נשותיו של יעקב. "ועיני לאה רכות", מפרשים חכמים, שהיתה בוכה, שמא תיפול בחלקו של עשו. לבן מרמה את יעקב, מסיבותיו הוא, ונותן לו את לאה. רחל ולאה מתחברות עם דרכו, ומסייעות זו לזו, כדי שגם לאה תזכה להיות אשתו של צדיק. זוהי משימה ראשונה. אח"כ באה המשימה השניה, להיות אמהות לבית ישראל. לאה זוכה לכך בקלות, אך משתוקקת לשפר את המשימה הראשונה, לא רק להיות אשתו של יעקב, אלא להיות אהובה עליו. על שם כך נקראים בניה: ראה ה' בעניי, כי עתה יאהבני אישי, שמע ה' כי שנואה אני ויתן לי גם את זה, הפעם ילוה אישי אלי.
אצל רחל, לעומתה, המשימה הראשונה מתמלאת, "ויאהב גם את רחל מלאה". אבל המשימה השניה, להיות אם בישראל, אינה מתקיימת.
על כך, מוסרת רחל את עצמה ומגיעה לטענה מוזרה: "הבה לי בנים, ואם אין מתה אנכי". תשובתו של יעקב אבינו, מחד, היא מחזירה את רחל אל הריאליה: "התחת אלקים אנכי"?! אך מאידך, יש בה התנכרות לכאבה של רחל. לכן דרשו חכמים: "כך עונים את המעוקות? חייך, שבניך עומדים בפני בניה". (עין רמב"ן).
סוף טוב, הכל כמעט טוב. רחל יולדת גם היא שני בנים וזוכה להיות אם בישראל, אך בלידת בנה השני היא מגיעה לסוף דרכה בעולמנו.

אחד הנושאים אשר עלו שוב לדיון בעת האחרונה הוא: גיוס לצה"ל או תלמוד תורה, או אולי שניהם יחדיו.
שתי משימות אדירות עומדות בפנינו: האחת, הרמת קרן התורה, הגדלתה והאדרתה. והשניה, "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" (רמב"ם, מלכים פרק ה).
אנו בוחרים בשתי המשימות יחדיו:
לדבוק במטרה ולהגדיל תורה, ולדבוק גם במטרה השניה, לזכות בגופנו להביא לישראל "עזרה מיד צר".
ובשתיהם, נעשה ונצליח!

מומלצים