שאלה
שלום כבוד הרב,
א. מהו סוף הזמן לאכילת חמץ ומהו סוף הזמן לביעור חמץ?
ב. מה יעשה חייל שיודע שלא יוכל לבדוק בזמן הבדיקה הרגיל? ומה יעשה אם הזמן כבר עבר?
תשובה
א.
- בדיקת חמץ, זמנה לכתחילה מצאת הכוכבים של יום י"ג ניסן, עד עלות השחר של יום י"ד.
- סוף זמן אכילת חמץ, הוא עד סוף ארבע שעות. יש מהספרדים המחמירים לחשב את השעות הזמניות מעלות השחר עד צאת הכוכבים. בחשבון זה, סוף זמן אכילת חמץ ברוב השנים מגיע בערך לשעה 9:30 בבוקר. אולם, אפשר לחשב את השעות הזמניות מנץ החמה ועד השקיעה. לפי חשבון זה, סוף זמן אכילת חמץ הוא בערך בשעה 10:30 בבוקר [בכל שנה יש לחשב ע"פ הזמנים הרלוונטיים באותה שנה].
- סוף זמן שריפת חמץ, הוא עד סוף השעה החמישית ביום. לאחר שחישבנו מהו משך כל שעה זמנית, אפשר לדעת את סוף זמן השריפה, שעה זמנית אחת לאחר סוף זמן האכילה.
ב. אפשר לעשות בדיקת חמץ, בלי ברכה, גם בי"ב בניסן בערב, אור לי"ג, שזה יום לפני זמן הבדיקה הרגיל [במידה שגם בו אין אפשרות לבדיקה, ניתן לבדוק אפילו בלילות קודמים לו]. לכן, חייל היודע שבזמן הרגיל לא יוכל לבדוק, יבדוק בלילה הקודם בלי ברכה. אם גם אז לא יוכל לבדוק, יבדוק במהלך יום י"ג, בלי ברכה.
בדיעבד אם עבר זמן הבדיקה, יבדוק ביום י"ד בברכה.
זה הכלל: על בדיקה שלפני ליל י"ד אין מברכים. על בדיקה שמליל י"ד עד סוף פסח, מברכים. על בדיקה שלאחר הפסח, לא מברכים (עיין סימן תל"ה ובמשנ"ב עליו, ובאותו סימן בכף החיים אות ב' ואות ט').
