מה עם "אישתך" בשבת?

שאלה

הדיבר הרביעי:זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. ט וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. י כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי* עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת--וַיְקַדְּשֵׁהוּ. {ס} שאלתי:למה אין התייחסות ל"אשתך"?. מלבד הטעם שהמצוות ניתנו בלשון זכר אך הכוונה גם לאשה.

תשובה

שלום רב! כאשר אנו באים להתייחס כאן לפסוק צריך להבין שנלמדים ממנו מספר דברים. הלימוד הראשון הוא לגבי האיסור הכללי של שבת החל על האדם. מהמילה "אתה" בפסוק אנו לומדים לגבי איסור חילול שבת. בתוך המילה הזו נכללים כל בני המשפחה וממילא גם אשתו של האדם וילדיו. הלימוד הנוסף קשור לתחום אחר בשבת. מלבד האיסור שחל על האדם, אסור לו לעשות מלאכות בשבת באמצעות ילדיו הקטנים (מכילתא דרשב"י). המילים "בנך ובתך" הכתובות בפסוק לא באות לפרט את הנפשות בתוך המשפחה, שגם להן יש איסור חילול שבת. מילים אלו מלמדות את ההלכה, שאין לאדם לעשות מלאכה ע"י ילדיו הקטנים. וכך גם דורשים לגבי המילים הנוספות בפסוק, שלא באו לפרט את משפחתו ונכסיו של אדם אלא הלכות יחודיות לשבת. לסיכום: האשה איננה מקופחת אלא נלמדת ביחד עם כל בני המשפחה מן המילה "אתה" שבפסוק. כל שאר המילים בפסוק לא באות לפירוט בלבד אלא ללמד הלכות מיוחדות לעניין שבת. בברכה ברק