אין דבר העומד בפני הרצון

שאלה

בס"ד שלום רב!! אני הייתי שבוע שעבר במסע ישראלי שהיא ממש אחלה המסע מחולק לכמה נושאים 1] אני ועצמי 2]אני לקבוצה 3]אני לחברה הישראלית 4]אני למקורות העם היהודי 5] זהות יהודית. ואני אחרי המסע הזה ורציתי לשאול את מה שלמדתי מהמסע ישראלי איך אני מפיץ את זה לרבים. מה אפשר לעשות עם זה ואיך אני מממש את מה שעשיתי. נגיד באופקים עזרנו בחלוקת מזון לניזקקים וזה ממש בער אצלי. או במהלך המסע הייתי עם אחד מהכיתה שלי והוא כמעט היתייאש אבל עודדתי אותו להמשיך ועוד עד הסוף. מקווה שהבנתם את שאלתי איך אני ממשיך את מה שלמדתי במסע ישראלי ומפיץ את זה בכל כוחי!!! תודה מראש וסליחה על המירוח אבל השאלה הזאת חשובה לי ולעתיד החברה הישראלית אולי. תודה חיים יהודה

תשובה

שלום רב! ראשית, רציתי לציין שזכית להשתתף בחוויה שלא רבים זוכים להגיע אליה. יש הרבה אירועים שעוברים עלינו בחיים ומשפיעים אלינו ברמה כלשהי. אבל השפעה כמו שאתה מתאר היא בהחלט השפעה יוצאת דופן.על השפעה כזו חשוב לשמור, כדי להשתמש בכוחותיה להמשך החיים. אם הייתי מתרגם את שאלתך בצורה יותר כללית, כוונתך היא להבין איך מורידים רעיונות או רגשות גדולים שנפגשים איתם אל חיי המעשה. הנקודה החשובה הראשונה אותה צריך לדעת, היא להיכן אנו מכוונים את כל העבודה שלנו. יש הרבה כוחות באדם אך הכוח המרכזי אותו אנו מחפשים לעורר הוא [כוח הרצון]. במידה וכוח הרצון שבנו יתחיל לפעול פעולות חיוביות, נדע שהעבודה שעשינו הייתה טובה ומועילה. על כוח הרצון אפשר לפעול במספר דרכים. המסע אותו תארת הוא חוויה שיש לה השפעה רגשית, שגרמה לך לרצות לפעול במספר תחומים. דרך המסע קיבלת מעין "זריקת מרץ" לרצון שבך לעזור ולסייע לכל הזקוק לכך. פעולת [הרגש] על הרצון היא טובה, אך בדרך כלל אם היא לא נקבעת באדם, עם הזמן ההשפעה הולכת ויורדת. לכן חשוב במקביל לחוויה הרגשית, לפעול על [ההכרה] של האדם באמצעות השכל, לאותו כיוון חיובי. כלומר אם אתה מרגיש שעשית דבר טוב תנסה להבין ולהסביר לעצמך מבחינה הגיונית, מה היסוד החיובי שעומד מאחורי אותה עשייה. כמה טוב הרגשת לעזור לזולת ואיך אתה רואה יעוד בעשייה זו. ברגע שהדברים יהיו לא רק במישור הרגש, הדבר יהפוך למטרה מתמשכת עבור הרצון שלך ולא רק פעולה רגעית. ואתן לך עוד דוגמא. אדם נשלח למשימה על מנת להביא תרופה שיכולה להציל את חייו של אדם אחר. בתחילת המסע הוא הולך בדבקות בשמחה וללא מעצורים. הרגש שבו להציל את אותו אדם עובד שעות נוספות. אך לפתע מתחיל לרדת שלג וגשם, הוא מאבד כיוון חשיכה מתחילה לרדת על האזור והוא מרגיש עייף.הרגש כבר לא מספק לו את הכוח על מנת להמשיך. מה יגרום לו לא להתייאש? בנקודה זו אם האדם מבין ויודע בשכלו שהדבר תלוי רק בו הוא יוכל לעורר את הרצון מחדש . ההכרה היא זו שיכולה לדחוף את האדם קדימה בטווח הארוך ולא הקצר בלבד. זהו למשל גם ההבדל הגדול שבין התאהבות ובין אהבת אמת. בין משהו רגעי ורגשי ובין משהו עמוק ומודע. לכן בתום המסע עלייך לשבת עם עצמך ולחשוב מה הנקודות שנגעו לך הכי קרוב.אילו פעולות הכי מתאימות לך כדי ליישם את מה שלמדת. ועם המידע הזה אתה יכול להיות מוכן לעבוד על הרצון שלך .רק כך באמת תרגיש שאין דבר העומד בפני הרצון.וכמובן שדרך ההתנסות בחיים הרצון מתקדם עוד יותר ומחפש דרכים חדשות להיטיב ולעזור. בהצלחה ברק