המשנה ביומא אומרת: "עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, וְשֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ" הרצי"ה הסביר את המשנה כך: שמי שלא ריצה את חבירו, אין מוחלין לו גם בעבירות שבין אדם למקום. לכן, חובה עלינו ולרצות את כל(!) מי שפגענו בו, ע"מ שימחלו לנו על עבירות כלפי המקום.