מבית המדרש

סיפור יציאת מצרים מקנה לנו את האמונה שעם ישראל נגאל בכל מצב והוא מגלה לנו את אהבת הקב"ה לעם ישראל.

"רק צאנכם ובקרכם יוצג... וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה". משה אומר לפרעה שלא רק שהצאן יצא איתם אלא שאפילו פרסה לא תישאר במצרים. עבודת ה' צריכה להיות בשלמות, בלי להשאיר אפילו פיסת חיים קטנה בחוץ. אי אפשר קצת לעבוד את ה' וקצת לא. אי אפשר להיות "גם וגם". אנחנו עבדי ה' בכל רמ"ח אברינו, 24/7, עד הסוף.

מה המטרה של עשרת המכות ככלל ושל כל מכה ומכה בפרט? להעניש את פרעה או לחנך את עם ישראל? ומה גורם לשינוי הנהגתו של משה מעמדה של פחד ויראה לעמדה של עזות ו"יד רמה"?

אנחה של יהודי פועלת ומגיעה עד כיסא הכבוד.

* תאור שיעבודם של ישראל צריך להקרא כשלבים בתהליך ארוך; מאז ועד היום - האנטישימיות מחלחלת בשלבים. * משה רבנו נולד במשפחה מיוחדת, וכבר מילדותו הוא יונק אווירת אווירת אמונה בגאולתם של ישראל. * תכונותיו המופלאות של משה - כפי מה שמתגלות בקורותיו המתוארים בפרשתנו.

הדמיון בין יציאת מצרים לתקומת מדינת ישראל.

את פרשתנו שוזר תיאור פטירתו של יעקב, החל מהשבעת יוסף לדאוג לקבורתו, דרך הברכות המיוחדות לשבטי י־ה, מסע הלוויה ואבל מצרים ולבסוף סיפור קבורתו. "מעשה אבות סימן לבנים": קבורת יוסף היא רמז לגאולת הבנים בימנו אלה, מה שמגלה ש"יעקב אבינו לא מת".

קבורת יעקב כרמז לגאולת הבנים בימינו.

לומר בעז"ה ואי"ה זה לא מספיק, צריך באמת להפנים שהכל מאת ה' וכך גם להפיץ לאחרים. וזה עניינו של יוסף ששם שמיים שגור בפיו.

יוסף החולם רואה חשיבות בהגשמת חלומותיו, ולכן פועל להביא למצב של ירידת כל האחים ואביו. גבורתו של יהודה בנאומו אל יוסף - הכרה בנכונות דבריו ואמונה בדרכו.

גבורתו של יהודה ואמונה בצדקת דרכו.

המפגש של יוסף ואחיו במצרים ע"פ מדרש בראשית רבה.

מבט־על בסיפור חלומות יוסף וירידתו למצרים.

יוסף הצדיק הוא כמו פך השמן הטהור - כל הפגעים נשארים בכותנות החיצונית, ויסודו לא נפגע.

אלו שתי תחבולות יש ליצר הרע?