מבית המדרש

למה התורה לא ניתנה על אחד ההרים הגבוהים? מה מעלתו של הר סיני? מה החשיבות של הענווה? האם יש מקום גם לביטחון עצמי? מה הכוונה "דיבר בקדשו בהר המור"? הרי התורה ניתנה על הר סיני! ומה זה "משה קיבל תורה מסיני"?

מה המורכבות באכילת פירות יבשים בט"ו בשבט? מאיפה היא צמחה? מה הייחודיות שיש בקרקע של ארץ ישראל, שנאמר עליה "לא תחסר כל בה"? בנוסף, מה ענה הבן איש חי לאדם שרצה ליסוע לכמה ימים ע"מ "לאכול מפריה"? איך המילה "חן" בברכת המזון מרמזת על היופי המיוחד של הפירות? למה להיות עובד שדה זה מסדר את הראש? בהמשך השיעור הרב מלמדנו מה ייחודי לכל מין משבעת המינים ובשאר מינים ומה הם אומרים לנו.

למה נצטוו ישראל על החודש דווקא במצרים? איך יציאת מצרים קשורה לכל המהפכות שקרו ושיקרו?

מה האחווה המיוחדת שקיימת בין האחים הגדולים משה ואהרון? איך המדרש מראה את זה סביב בחירת משה למנהיג וסירובו? מה פירוש הפסוק "דברו אל כל עדת ישראל"? מתי בחנוכת המשכן האחווה הזו מתגלה ביתר שאת? מכיוון שמדובר פה על ענקי עולם יש להבין שיש פה קומה נוספת, יותר מאחווה פשוטה. מה ענוותנותם דל משה ואהרון תרמה לבניין הרוח של האומה הישראלית? מה זה אומר לנו על היחס לקבוצות שונות בעם ישראל?

חשבנו שהגאולה תבוא בקלות ובמהירות אך המציאות מגלה לנו אחרת. בתהליך הגאולה ישנם עיכובים וסיבוכים כמו גם ירידות ונסיגות, ואל לנו להיבהל מזה.

מה עדיף - להיות זריז במצווה או להדר במצווה? משה רבינו מעדיף את ההידור וכך אכן נפסק להלכה. לעומת זאת, כשזה קשור בגאולת ישראל, הקב"ה מלמד את משה שצריך לעבוד בזריזות.

פתיחות מוגזמת היא סכנה גדולה אך גם בסגירות יתר יש סכנות רבות. אז מה עדיף? ככל שנדע יותר מה המקום שלנו ונהיה בטוחים בו ככה נוכל להיות משוחררים ובטוחים יותר מול החברה מה אנו נמצאים.

"אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים" –מה ההסבר הפשוט של משפט זה? איך הרצי"ה הסביר את המימרא הזו? למה זה כ"כ קריטי? אילו דוגמאות אפשר להביא לדבר זה, אף מהדורות האחרונים? החל מהרצי"ה, דרך הגאון, רש"י, רמב"ם, אמוראים, תנאים, נביאים- ולמעלה מכולם- האבות והאמהות הקדושים. עם המבט הזה נוכל להבין את מדרש חז"ל על עונשו של יוסף על ששמע "עבדך אבינו" ושתק.

המדרש אומר: "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו-זה יוסף, ולא פנה אל רהבים – ע"י שאמר לשר המשקים זכרתי והזכרתי נתווסף לו שתי שנים", איך מתיישבת הסתירה שלכאורה עולה ממדרש זה? למה יוסף מבחינתנו הוא סמל לביטחון מוחלט ברבש"ע? כיצד המפרשים מסבירים את עומק מעשה יוסף מול שר המשקים? מהן דרכי ההשתדלות הראויות?

שמונה פעמים יעקב מכנה את עשיו "אדוני" בפרשתנו. שבע פעמים הוא משתחווה לו. האם זה היחס הרצוי? השאלה נשאלת במיוחד כאשר יעקב ועשיו מייצגים פה את כל עמ"י מול אדום ועמלק! איך אמירות אלו השפיעו לדורות? מצד שני יש מדרשים שדורשים את מעשי יעקב לשבח ואומרים שזו הדרך... מה זה אומר לנו? איך אנחנו צריכים להתנהל? איך משלבים את שתי הדרכים?

יעקב מתעקש על רחל ומפרש - "ברחל בתך הקטנה". לעומתו, לבן רוצה "לעקור את הכל" דרך החלפת רחל בלאה. למה זה נחשב כבקשה לעקור? למה יש בזה כ"כ סכנה לבית יעקב? מה רמאות זו השפיעה על עמ"י לאורך כל ההיסטוריה? ואיך דבר זה רמוז בפרשת העריות? ולסיום, מה תפקידנו לתיקון פגם זה?

גדלותו בלימוד, עבודתו להפיכת צבא הגנה לישראל לחלק שקשור לכל צבאות האומה בעבר, עיסוק בשאלות טכנולוגיות חדשניות. עמידתו האיתנה, הפיכת הצבא לקדוש בפרק ובכלל, פעולתו לשחרור עגונות, עיסוק בתחומי הלכה שונים נשאל בשאלות מדיניות.

"ויקם שדה עפרון"- השדה עובר תקומה. הארץ מתעלה. הארץ היא פונקציה שאנו לפעמים שוכחים בחיי היום יום... לארץ יש שמחה- "שמחה לארצך", ששון- "שוש תשיש ותגל עקרה". מה זה אומר שיש לה רצון וחיים? מה הביטוי העמוק לכך לכל אורך ההיסטוריה? ואיך זה שייך לימינו?

מי היה יואל משה סולומון? למה קראו לפתח תקווה בשמה?

אנו מתחילים לשאול על הגשם רק שבועיים לאחר שמתחילים להזכיר גבורות גשמים. הסיבה לכך היא שלא ירד גשם על השבים לבתיהם מהמקדש. אם כך - למה אנו לא מפסיקים לשאול גשמים שבועיים לפני פסח? הרי אז עולי הרגל כבר יוצאים מבתיהם לבית המקדש! הרב מביא הרבה טעמים שהוא שמע מגדולי ישראל בדורנו. מתוך כך מתבררת מעלת הגשם ומעלת הרגל. בסוף השיעור הרב נותן עצה משמעותית לכולם.

למה ה' צריך לשוב הרי רק עמ"י גלה? האם ה' גולה איתנו? זה דבר טוב או רע?

ע"פ גרסאות שונות מסופר שעם ישראל בהר עיבל "אכלו וברכו" מה העניין לברך? איפה אנחנו פוגשים את העיקרון הזה במשך ההיסטוריה? ואיך זה שייך לימינו?

מה עושים בחודש אלול? מתי אנחנו מבקרים אותנו? ומה אנחנו עושים עם זה?