מבית המדרש

במה מותר האדם מן הבהמה וכיצד זה אמור להשפיע על היחס למלאכה? ומדוע חטא אדם הראשון אינו רק מאורע היסטורי אלא הוא מלווה אותנו עד היום?

"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", אך אם כל תכליתו של התלמוד היא להביא לידי המעשה - אז המעשה גדול יותר! אז מה בעצם יותר גדול, התלמוד או המעשה?

האם הרמב"ם סובר שהעיקר הוא רק השכל ולא הלב והמעשה? ומה שיטתו בסוגיית "תלמוד גדול או מעשה גדול"?

למה באנו לעולם? ומדוע התשובה לשאלה הזו משפיעה מאוד על הסוגיה שלנו? ואם גדול תלמוד שמביא לידי מעשה - אז למה לא ללמוד רק אליבא דהלכתא ודברים מעשיים?

סיכום סוגיית תלמוד גדול או מעשה גדול. אנחנו קרועים בין רוח לחומר, אז איך מכוונים את עצמנו נכון?

העבודה היא הכרח או ערך? "הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"י ולא עלתה בידם", "יעמדו זרים וירעו צאנכם", "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי". המחלוקת בין ר' ישמעאל לרשב"י בעניין מקומה של המלאכה בחיי האדם, והפרשנות של המהרש"א ונפש החיים לסוגיה.

למה בכלל אנחנו עובדים? האם האדם הראשון לפני החטא היה צריך לעבוד, או שכל עבודתו נובעת רק מהתדרדרות בעקבות חטאו?

מהפך בסוגיה - האם רשב"י באמת נגד מלאכה? ומה ר' ישמעאל היה חושב על ישיבות תיכוניות? וגם, על תופעת המכינות והישיבות החקלאיות וכדו' - האם יש לזה מקום לכתחילה או רק כמענה לחולשה זמנית?

מי התיר לך לעבוד רוב היום?! הרי חז"ל אמרו עשה תורתך קבע! האם יש בסיס בחז"ל להתנהלות של רוב בני הציונות הדתית? וגם, האם מי שמוכשר לגדול בתורה, יכול לבחור בתחום מקצועי אחר?

האם חובת לימוד התורה נקבעת על פי היכולת האישית של האדם? מה חידושה של התורה לעומת פילוסופיית יוון, ואיך זה משפיע על היחס שלנו לאנשים עובדים? והאם מותר לעזוב את הישיבה רק במקרה של אילוץ כלכלי? ומה רשב"י למד בשנה האחרונה במערה?

איך מציבים יעד ריאלי לחיים? והאם אנחנו מפספסים את הייעוד שלנו?

"גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים" - אז עדיף לעבוד מאשר להתקיים מהמילגה? על היחסים העמוקים בין גוף, נפש ורוח.

מה ספר הזוהר חושב על ערך המלאכה? והאם אנחנו עובדים בעיקר כדי להרוויח כסף? וגם, על חינוך וצבא כבר שמענו, אבל האם יש ערך חשוב בעיסוק במדע?

האם אנחנו עובדים כדי לחיות או שאנחנו חיים כדי לעבוד? והאם ומתי יש מצווה לעבוד?

כששואלים "כמה לעבוד?" - ארץ ישראל משנה את כל התמונה. אם העבודה בה אני עובד היא חלק מיישוב הארץ וקיומנו בה - התשובה תהיה שונה לחלוטין. כשהעבודה היא חלק מתיקון העולם זה משנה את כל כללי המשחק.

אחרי שלמדנו כ"כ הרבה על חשיבות וערך המלאכה איך יכול להיות שעדיין יש תפיסות ופסיקות אחרות? איך החרדים, למשל, מתמודדים עם זה?

איך בוחרים מקצוע? מהם השיקולים שצריכים לקחת בחשבון כשמתלבטים במה לעסוק? האם באמת חינוך וצבא יותר חשובים משאר המקצועות?

האם למימוש העצמי יש מקום אידיאלי ביהדות? האם הוא משמש כשיקול לבחירת המקצוע?