מבית המדרש

מצוות לא תונה גר ולא לענות אלמנה ויתום באות ללמדנו שאל לו לאדם לבזות את האחר, את החלש כדי להרגיש בעל ערך. אדם בעל ביטחון עצמי מכיר בערך עצמו ואינו מחפש אישור לכך על ידי השפלת האחר. ככל שאדם ימקד את המבט פנימה אל אישיותו הוא יהיה פחות שיפוטי לסביבה ולא יזדרז לדון את חברו. תחושת השיפוטיות מרחיקה ויוצרת חברה לא בריאה ולא נעימה. המן הרגיש חסר ערך כל זמן שמרדכי לא כורע ולא משתחווה ואילו אסתר לא ביקשה דבר משום שהיא הרגישה בעלת ערך מצד עצמה ולא נזקקה לעזרים חיצוניים. שבת שלום!

שיעוריו של הרב דוד טורנר באורות הקודש ג'- טהרת מידות הנפש. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ו.

להאזנה בספוטיפיי: https://open.spotify.com/show/7N3ATu9... סדרת שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל מתוך ספר אורות התחיה למרן הראי"ה קוק זצ"ל. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ו.

שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל בספר מידות הראיה. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ה.

קבלת התורה באה בכפייה מצד ריבונו של עולם כדי לייצר התחייבות מצידו אלינו. מאידך תליית הדיבור הראשון 'אנכי ה' ב'אשר הוצאתיך מארץ מצרים' יוצר מחויבות מצידנו. כאשר האדם מתעסק עם המחויבות של הקב"ה אלינו נוצרת תחושה של עול וחוסר נעימות, לעומת זאת, כאשר האדם עסוק במחויבות להכיר טובה לבורא, עבודת ה' נעשית נעימה וקלה הרבה יותר. עלינו ללמוד מכאן שחובתו של האדם להתעסק רק בחובותיו שלו כלפי עצמו וכלפי הזולת ולא במחויבות של הזולת כלפיו. רק בדרך הזו אדם יחייה בתחושת שמחה ולא ירגיש תחושות קיפוח וכדו'. שבת שלום!!

ההליכה במדבר הכניסה את עם ישראל למצב של חוסר וודאות. טבע האדם לחפש שליטה והקושי שלו במציאות של חוסר וודאות נובעת מתחושה של אובדן שליטה. אדם מוכן להיות במציאות לא נעימה ובלבד שהוא ירגיש בה שליטה. משה רבינו מלמדנו שאין מצב של חוסר וודאות. כל תחושת חוסר ודאות היא אצלנו, אך באמת האמונה בה' מכריזה שהכל וודאי. אחד הכלים להתמודד עם חוסר ודאות זה לייצר הרגלים קבועים. ההרגלים הקבועים יוצרים אי של וודאות בתוך החוסר וודאות. שמירת תורה ומצוות מחזקת אצל האדם את תחושת הוודאות וכך האדם מצליח לשמור על יציבות גם כאשר המצב נראה בעיניו רעוע ושביר. שבת שלום!

הרב דוד אמיתי נכנס לבירור עמוק, למה אנחנו צריכים לקיים כל כך הרב מצוות? האם זה לא דבר חיצוני בלבד? האם זה שאני מרגיש מחובר באופן פנימי למהות המצוות ולדבקות בה' יתברך לא מספיק?

שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל בספר מידות הראיה. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ה.

שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל בספר מידות הראיה. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ה.

שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל בספר מידות הראיה. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ה.

להאזנה בספוטיפיי: https://open.spotify.com/show/7N3ATu9... סדרת שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל מתוך ספר אורות התחיה למרן הראי"ה קוק זצ"ל. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ו.

להאזנה בספוטיפיי: https://open.spotify.com/show/7N3ATu9... סדרת שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל מתוך ספר אורות התחיה למרן הראי"ה קוק זצ"ל. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ו.

להאזנה בספוטיפיי: https://open.spotify.com/show/7N3ATu9... סדרת שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל מתוך ספר אורות התחיה למרן הראי"ה קוק זצ"ל. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ו.

להאזנה בספוטיפיי: https://open.spotify.com/show/7N3ATu9... סדרת שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל מתוך ספר אורות התחיה למרן הראי"ה קוק זצ"ל. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ו.

שיעוריו של הרב דוד טורנר באורות הקודש ג'- טהרת מידות הנפש. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ו.

השם 'פסח' בא ללמדנו כי אל לנו להיבהל גם כאשר קיים פער עצום בין המצוי לרצוי. יהיה המרחק גדול ככל שיהיה – אם האדם רק יחפוץ בכך, הקב"ה יסייע בידו. הפער בין המצוי לרצוי אינו תקלה, אלא מרכיב נצרך מטבע הבריאה; הוא הכוח המניע את האדם להתקדמות ולצמיחה. ההבדל המהותי בין הרשעים שמתו במכת חושך לבין אותו "חמישית" שיצאו ממצרים לא היה במעשיהם – שהרי אלו ואלו היו עובדי עבודה זרה. ההבדל נעוץ בגישה: הרשעים נבהלו מהפער שבין מצבם הנוכחי ליעד הנכסף, ועל כן לא רצו לצאת. היוצאים לא נבהלו מהפער, ובער בהם הרצון להיגאל. שבת שלום!