מבית מדרש

מה הם היסודות שנותנים למשה את הכח לבנות את המשכן ולהנהיג את העם? ומה נותן לנו כעם את הכוח לפעול בעולם?

התורה מצווה להדליק את המנורה בשמן זית זך - מציאות שנראית אידיאלית וגבוהה ממנו. השפת אמת מדגיש שכל אחד מעם ישראל טהור וזך בתוך תוכו, אולם לפעמים יש צורך במכות וכתישות ע"מ שהשמן - הפנימיות הטהורה - יצא ממנו. את זה ניתן ללמוד ממשה רבנו, שלא הוזכר בפרשה משום שהוא היחיד שלא היה בזמן חטא העגל, ואת פנימיות טהורה זו אנו חיים וחוגגים ביום הפורים. סדרת שיעוריו של הרב אליהו שחור בספר שפת אמת (לרבי יהודה אריה ליב אלתר, האדמו"ר מגור זצ"ל) על סדר פרשיות השבוע. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תש"פ.

פרשת משפטים עמוסה בדינים, ולפעמים עלולה להיתפס כמתישה. השפת אמת מלמד אותנו להתבונן במשפטי התורה כנובעים ממקור הקודש, גם כשלפעמים הם נראים כדברים הנלמדים משכלנו. דווקא בעזרת גישה זו אפשר לזכות לסיעתא דשמייא ולהבנת דיני התורה על בוריים. עמדה של קיום בהתבטלות גם בשאר המצוות, מזכה את האדם להגיע להבנת טעם המצווה העליון.

מהמדרשים המתארים את עשיית המנורה- אותם מביא רש"י - עולה סתירה לכאורה; ממדרש אחד מובן שה' עשה את המנורה, ומדרש אחר מתאר את עשיית המנורה כפעולה מצידו של משה. השפת אמת מסביר שאין כאן סתירה: כאשר האדם מתחיל ומנסה לעשות את רצון ה', ה' גומר עליו ומסייע בעדו. רק מתוך גישה כזו ניתן לזכות לקיום המצוות בשלמות, וכך גם פעלו מרדכי ואסתר בהצלת עם ישראל.

א. יציאת מצרים גרמה לבירור הטוב והרע בעולם כולו, בירור שחשף את עמלק (כח הקירור והליצנות) וכנגדו את יתרו (נציג הכוחות החיוביים הפזורים בעולם, שבא לתקן את קלקולו של עמלק). ב. "לא תחמוד" - אפשר לצוות על הנפש? האבן עזרא מסביר שצריך להגיע למצב שבו אין הווא אמינא לחמוד, בן כפר לא חומד בבת המלך. רובד עליון מביא השפת אמת: לחמוד בטוב, "בטל רצונך - מפני רצונו".

לפי קדושת מאכלו של האדם, כך מתעלה קליטתו הרוחנית והשגותיו בתורה. דור המדבר שזכה למן היה מסוגל לקליטת התורה. לנו אין מן, וגם אין תרומה, אולם יש לנו חולין שתוקנו ע"י קיום המצוות התלויות בארץ; אכילת פירות אלו היא מעלתנו הגדולה - ואין מתאים להודות על כך מט"ו בשבט!

*"בעבור זה [=מצה ומרור] עשה ה' לי בצאתי ממצרים" - האם יצאנו ממצרים על מנת לאכול מצות?! *"והיו לאות על ידך ולזכרון בין עיניך" - מח' רשב"ם ואבן עזרא בהבנת פשט הפסוק. השפת אמת מסביר שבכלל אין מחלוקת - הכל תלוי בזמן ובאפשרות!

"הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה". הק"ו של משה תמוה - שהרי יש לבני ישראל סיבה לחוסר השמיעה "מקוצר רוח ועבודה קשה"! מסביר השפת אמת עקרון יסודי במהלך הגאולה - אם עמ"י לא רוצה ומשתוקק להגאל, אין אפשרות להגיע לגאולה!

*עניינו של חומש שמות - ישראל והתורה הם תכלית הבריאה. *שלושה רבדים במעמד הסנה: א. פעלול - ה' רוצה לצוד את תשומת עינו של משה, ב. מבחן - האם משה מוכן להנהגה, הדורשת התבוננות ושימת לב? ג. התגלות - מעמד הר סיני בזעיר אנפין, ביטוי העקרונות הרוחניים שעל פיהם מתנהל העולם. מבט זה הוא המבט שצריך לאמץ לכל החומש ולכל התורה כולה.

התבוננות בברכת יעקב לבני יוסף - מדוע עד היום מברכים את הבנים "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה"?

יהודה בטענותיו לפני יוסף לא מחדש כלום,. הוא בא עם אמונה בה', אמונה באמת שבדבריו - וממילא יוסף לא יכול להתאפק... גם כאשר נראה שאין לנו עם מה לגשת - אם נבר לעצמנו את הדברים, ונבוא בכנות כלפנו וכלפי ה', נראה את הישועה הצומחת! כאשר מתבטלים למדרגה גבוהה יותר מאתנו - נותנים לה כח, וממילא היא חייבת להשפיע - עלינו...

לבקשת אשת פוטיפר יוסף מגיב בסירוב מוחלט ללא הסבר [וימאן], ורק לאחר מכן הוא מוסיף טעם, שנובע מחכמה שבאה אחרי יראת שמים: א"א להתנהג בכפיות טובה לפוטיפר. באותה צורה א"א להשתמש בכח הבחירה שנתן לנו הקב"ה, לרעה - זוהי כפיות טובה! בשלב הראשון אנו מקיימים את ציווי ה' בצורה מוחלטת ובביטול גמור, ואם נזכה נגלה טעמים שבאים מתוך ירא"ש.

א. בתורה כתוב שעשיו נשק ליעקב, אולם חז"ל דרשו שעיו נשך אותו. מה באמת קרה שם? השפת אמת מסביר שהנשיקה הזאת היא נישקת שונא, המזיקה יותר מנשיכה; כאשר עישו רואה שהוא לא יכול ליעקב במלחמה - הוא בא בהתקרבות. וזאת הסכנה הגדולה בנצרות. ב. שלושה עקרונות בתפילה נלמדים מיעקב: ברית אבות, לא להגיד מגיע לי, ולהתפלל למען ה'.

*לא נכון לראות את דבר ה' ככפייה, יש להתבונן ברצון ה' ולגלות עד כמה הוא מתאים למציאות שלנו ולצורכינו. *הדרך לגילוי רצון ה' היא באמצעות פתיחת העיניים שלנו לדבר ה' המתגלה מתוך המציאות כולה, כאשר נעשה צעד קטן - נגלה איך המציאות כולה מסייעת... *תפילת ערבית - אותה תיקן יעקב - היא בחינת קפיצת הדרך, דילוג מעל חושך הלילה אל גילוי וודאות רצוננו, מתוך תפילה שמתפרצת ממנו.

בכל מעשה חולין אפשר להסתכל מעבר למעטפת החומר ולגלות בו את עבודת ה'. יצחק אבינו חופר בארות - ומוצא בהם מים. כישרונו ומעלתו של יצחק הוא עבודת ה' בתוך המציאות עצמה, וגילוי הרוחניות בכל דבר ודבר.

פרשת וירא- למה אברהם אבינו בצער אחרי העקידה? ע"פ רש"י על פרשת וירא, דיבור המתחיל "אחר הדברים האלה" פרק כ"ב, פס' כ' שיעורו של הרב איציק אמיתי בישיבת אלון מורה בשנת תש"פ.

ה' מתגלה לאברהם דווקא באלוני ממרא, משום שהוא היחיד שיעץ לו למול, זאת למרות שידע שבכך הוא גורם להבדלת זהותם. * הקב"ה מצווה מאברהם לעקוד יצחק בלשון בקשה - "קח נא" - ואברהם מסכים ומזדהה עם רצון ה'.

"לך לך מארצך"; עניינה של ארץ ישראל - עזיבת רצונותינו למען רצון ה'. הציווי "לך לך" נשמע בכל העולם - אולם רק אברהם הצליח לשמוע אותו, וזוהי גדולתו של אברהם.