מבית מדרש

השיעור עסק בעניינים שונים בפרשה: *פנחס החזיר בתשובה עם שלם על ידי מעשה הדבקות שלו, שנעשה בלהט גדול. מידת הקנאה צריכה להגיע מתך כוונה נקיה וללא אינטרסים. *גילויים מעניינים במניין עם ישראל בפרשה. *היחס בין בקשת המנהיג לעמ"י לענייני קרבנות המועדים

פגמו של בלעם היה שעשה רק את דבר ה' כפשוטו ולא הבין את רצון ה'. המטרה שלנו כיום היא להיות כבנים לאבא ולעשות את רצון ה' גם אם הוא לא אמר זאת בפירוש. הלכות שבת הן 'הררים התלויים בשערה' - התורה כותבת מעט מאוד ומזה יוצאות ההלכות, מתוך הבנת רצון ה'.

הפרשה פותחת במצוות פרה אדומה, ונחלקו המפרשים מדוע הובאה דוקא כאן. פרה אדומה מלמדת אותנו לקבל את מצוות ה' מתוך ביטול ופשטות, ובזכות כך נגיע להשגות גבוהות מאת ה'. בהמשך הפרשה מופיע חטאו של משה, וביררו הפרשנים במה בדיוק חטא, ומה המסר שאנו יכולים ללמוד מכך.

פרשת קרח איננה מתוארכת, ונחלקו הפרשנים במיקומה; כל פרשן מסביר, ע"פ שיטתו, מדוע דווקא אז ראה קרח לנכון לעורר את המחלוקת. ערפול זה מלמדנו שסכנת המחלוקת איננה תלויה בזמן, ותמיד יש להיזהר ממנה. התיקון למחלוקת קרח הוא העצמת התמימות הפנימית הטהורה הגנוזה בכל אחד בעמ"י: "קרח שפקח היה, מה ראה לשטות זאת" - להיות פיקח...

ביאור פרשית חטא המרגלים - החל משליחתם, דרך מעשיהם בא"י, ועד דבריהם אל עמ"י; ובסיום הפרשיה - תפילת משה אל ה', ועונשם של ישראל. התבוננות בהבדלים שבין תיאור המאורעות בחומשים הראשונים לחומש דברים, ובהבדל בין כלב ליהושע לאורך התורה כולה.

פרשת בהעלותך היא פרשה יסודית מאוד, ומופיעים בה עניינים רבים; הרב נוגע במהלך השיעור במספר נקודות חשובות בפרשה, עד לעליית חמישי.

על מנת לקבל את התורה בצורה הטובה ביותר, יש צורך בהכנה מדויקת; גם אנו, העומדים לפני חג מתן תורה, נדרשים להתכונן למעמד - בריבוי אחדות וקדושה. ועל פי ההכנה - כך זוכים לקבלה.

בפרשות בהר בחוקותי התורה זכירה את מצוות השמיטה באופן גלוי ונסתר. השמיטה איננה סתם מצווה - התורה קוראת לנו לכוון את כל חיינו על פי רצונו של הקב"ה - מתוך מסירות נפש. גם בימינו שמצוות השמיטה דרבנן - המסר נשאר, ועלינו ליישמו בכל אורחות חיינו.

התורה מקדישה פסוקים רבים למפקדים של עמ"י בחומש במדבר - חומש הפקודים; לא מדובר רק במניין טכני, אלא בעניין רוחני עמוק - השכינה לא שורה כשאחד מהפרטים חסר, שהרי "לכל יהודי יש אות בתורה". בהשראת השכינה יש חשיבות לפרט, למשפחה ולשבט.

מה הם היסודות שנותנים למשה את הכח לבנות את המשכן ולהנהיג את העם? ומה נותן לנו כעם את הכוח לפעול בעולם?

התורה מצווה להדליק את המנורה בשמן זית זך - מציאות שנראית אידיאלית וגבוהה ממנו. השפת אמת מדגיש שכל אחד מעם ישראל טהור וזך בתוך תוכו, אולם לפעמים יש צורך במכות וכתישות ע"מ שהשמן - הפנימיות הטהורה - יצא ממנו. את זה ניתן ללמוד ממשה רבנו, שלא הוזכר בפרשה משום שהוא היחיד שלא היה בזמן חטא העגל, ואת פנימיות טהורה זו אנו חיים וחוגגים ביום הפורים. סדרת שיעוריו של הרב אליהו שחור בספר שפת אמת (לרבי יהודה אריה ליב אלתר, האדמו"ר מגור זצ"ל) על סדר פרשיות השבוע. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תש"פ.

פרשת משפטים עמוסה בדינים, ולפעמים עלולה להיתפס כמתישה. השפת אמת מלמד אותנו להתבונן במשפטי התורה כנובעים ממקור הקודש, גם כשלפעמים הם נראים כדברים הנלמדים משכלנו. דווקא בעזרת גישה זו אפשר לזכות לסיעתא דשמייא ולהבנת דיני התורה על בוריים. עמדה של קיום בהתבטלות גם בשאר המצוות, מזכה את האדם להגיע להבנת טעם המצווה העליון.

מהמדרשים המתארים את עשיית המנורה- אותם מביא רש"י - עולה סתירה לכאורה; ממדרש אחד מובן שה' עשה את המנורה, ומדרש אחר מתאר את עשיית המנורה כפעולה מצידו של משה. השפת אמת מסביר שאין כאן סתירה: כאשר האדם מתחיל ומנסה לעשות את רצון ה', ה' גומר עליו ומסייע בעדו. רק מתוך גישה כזו ניתן לזכות לקיום המצוות בשלמות, וכך גם פעלו מרדכי ואסתר בהצלת עם ישראל.

א. יציאת מצרים גרמה לבירור הטוב והרע בעולם כולו, בירור שחשף את עמלק (כח הקירור והליצנות) וכנגדו את יתרו (נציג הכוחות החיוביים הפזורים בעולם, שבא לתקן את קלקולו של עמלק). ב. "לא תחמוד" - אפשר לצוות על הנפש? האבן עזרא מסביר שצריך להגיע למצב שבו אין הווא אמינא לחמוד, בן כפר לא חומד בבת המלך. רובד עליון מביא השפת אמת: לחמוד בטוב, "בטל רצונך - מפני רצונו".

לפי קדושת מאכלו של האדם, כך מתעלה קליטתו הרוחנית והשגותיו בתורה. דור המדבר שזכה למן היה מסוגל לקליטת התורה. לנו אין מן, וגם אין תרומה, אולם יש לנו חולין שתוקנו ע"י קיום המצוות התלויות בארץ; אכילת פירות אלו היא מעלתנו הגדולה - ואין מתאים להודות על כך מט"ו בשבט!

*"בעבור זה [=מצה ומרור] עשה ה' לי בצאתי ממצרים" - האם יצאנו ממצרים על מנת לאכול מצות?! *"והיו לאות על ידך ולזכרון בין עיניך" - מח' רשב"ם ואבן עזרא בהבנת פשט הפסוק. השפת אמת מסביר שבכלל אין מחלוקת - הכל תלוי בזמן ובאפשרות!

"הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה". הק"ו של משה תמוה - שהרי יש לבני ישראל סיבה לחוסר השמיעה "מקוצר רוח ועבודה קשה"! מסביר השפת אמת עקרון יסודי במהלך הגאולה - אם עמ"י לא רוצה ומשתוקק להגאל, אין אפשרות להגיע לגאולה!

*עניינו של חומש שמות - ישראל והתורה הם תכלית הבריאה. *שלושה רבדים במעמד הסנה: א. פעלול - ה' רוצה לצוד את תשומת עינו של משה, ב. מבחן - האם משה מוכן להנהגה, הדורשת התבוננות ושימת לב? ג. התגלות - מעמד הר סיני בזעיר אנפין, ביטוי העקרונות הרוחניים שעל פיהם מתנהל העולם. מבט זה הוא המבט שצריך לאמץ לכל החומש ולכל התורה כולה.