מבית המדרש

לפי מה מחשבים את תחילת הזמן- הארוחה או החופה? מה הדין בספק של שבע ברכות? ובספק של אמירת תחנון? למה אומרים בין "אשרי" ל"ובא לציון" את המזמור "למנצח... יענך ה' ביום צרה"? מקור-טור שוע סימן קל"א.

אפשר לעמוד בנפילת אפים? איפה לא עושים נפילת אפיים? מה דין חצר בית הכנסת? שולחן ושעון נחשבים כיסוי פנים? מה עניין אמירת "ואנחנו לא נדע מה נעשה"? מתי קמים אחרי תחנון? מקור-טור שוע סימן קל"א.

בין קודש לחול אני חי - האם תרבות יהודית אידאלית תעסוק רק בענייני קודש, או שיש מקום לכתחילה ליצירה הנוגעת לכל מרחבי החיים? ומה בנוגע לשירי אהבה? וגם, על חשיבותו של הרגש, והאם ניתן להעמיד אלטרנטיבה להופעות סוחפות ועוצמתיות שישנן בתרבות החילונית?

מה צורת הגוף בתחנון? מה עניין ההטיה? לאיזה צד מטה בנפילת אפיים? מה עושים בשחרית כשיש תפילין? מקור-טור שוע סימן קל"א.

מה יעשה אדם שחלם חלום בלילה ולא זוכר אם החלום טוב או רע? מה הקשר בין החלום לברכת כהנים? עד מתי אסור לדבר בתפילת 18? מה המשמעות של זה? מה המקור לכך? מקור-טור שוע סימנים ק"ל-קל"א.

הרבה מראות אנו רואים והרבה שמיעות אנו שומעים. לאחר הראייה והשמיעה מגיע שלב ההפנמה. יתרו ורחב זוכים לכל הגדולה שלהם מחמת ששמעו והפנימו. הפנמה משמעותה להיות מוכנים לשנות את אורחות חיינו מן הקצה אל הקצה. טומאתו של עמלק באה לו מחמת שהוא לקח כאידיאל את השמיעה ללא הפנמה, לא מתרגש ולא משתנה. כשאנו שומעים ולא מפנימים אנו מושפעים מהתכונה העמלקית. במעמד הר סיני זכו ישראל להגיע למדרגת אדם הראשון, מדרגה זו מחד מאד תובענית אך מאידך מטרתה של מדרגה זו להורות לכל איש ישראל מהי גודל ועוצמת נשמתו, ככל שאנו נחשפים לדברים גדולים יותר יש בכך עדות על גודל נשמתנו. חוסר הפנמה באה מחמת שאין אנו מבינים מהי גודל הנשמה אשר בקרבנו, כשנבין מהי המדרגה אליה הגענו במעמד הר סיני נדע שכמעט ואין גבול ליכולות שלנו וכשנסתובב עם תחושה של גדלות יהיה לנו קל בהרבה להפנים את הדברים, לשנות את אורחות חיינו ולהתקדם בעבודת הבורא!

למה התורה לא ניתנה על אחד ההרים הגבוהים? מה מעלתו של הר סיני? מה החשיבות של הענווה? האם יש מקום גם לביטחון עצמי? מה הכוונה "דיבר בקדשו בהר המור"? הרי התורה ניתנה על הר סיני! ומה זה "משה קיבל תורה מסיני"?

מרחב אישי זה דבר שצריך לדרוש מה שני או להעניק לו? כמה הוא בא על חשבון המרחב הזוגי? איך הרצון למרחב אישי לא משדר שהזוגיות חונקת? הדבר החשוב ביותר בזוגיות הוא לכבד אחד את השני. מה זה לכבד? האם צריך להיכנע לכל "שיגעון" של השני? איך עושים את זה עם חיוך ולא בבאסה? האם מותר לבעל לשתף את אשתו בקשיים שיש לו ביומיום? איך בונים אמון בזוגיות?

האם בתרבות הפנאי יש ערך או שהיא רק אמצעי לצורך מנוחה? ומה כוונת דברי חז"ל: "תראטריות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים." וגם, האם 'משורר התשובה' עליו מדבר הרב קוק כבר קם לעם ישראל?

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

4 כתות עמדו על הים, ובכל אחת מהן יש צד שצריך להיזהר ממנו: הכת הראשונה - הייאוש. המקום הכי נורא. כל הזמן צריך ליישר את המבט קדימה ולא ליפול לייאוש. הכת השנייה - לחזור למצרים. אדם חייב לדעת שלפעמים עליו לשנות הרגלים ואורח חיים, ואסור להיבהל מזה. הכת השלישית - להילחם. מלחמה טובה כאמצעי ולא כמטרה. לפעמים צריך להילחם ולהשקיע בזה את כל הכח, אבל אין לנו עניין בעצם המלחמה. הכת הרביעית - תפילה. תפילה היא החיים שלנו והקשר עם הקב"ה, אבל זה רק בתנאי שהיא לא באה כתירוץ לחוסר העשייה שלנו אלא באה ביחד עם פעולה ועשייה.

מה הסיבה שיש ברכת כהנים דווקא בשחרית, מוסף ונעילה? מה ההשלכות ההלכתיות של ההיתר והמצווה לישא כפים במוסף? בנוסף, מדוע יש הבדל בין מנחה של יוה"כ למנחה של שאר התעניות? ומתי גם בשאר תעניות לא נושאים כפיים? מקור-טור שוע סימן קכ"ט.

מה המורכבות באכילת פירות יבשים בט"ו בשבט? מאיפה היא צמחה? מה הייחודיות שיש בקרקע של ארץ ישראל, שנאמר עליה "לא תחסר כל בה"? בנוסף, מה ענה הבן איש חי לאדם שרצה ליסוע לכמה ימים ע"מ "לאכול מפריה"? איך המילה "חן" בברכת המזון מרמזת על היופי המיוחד של הפירות? למה להיות עובד שדה זה מסדר את הראש? בהמשך השיעור הרב מלמדנו מה ייחודי לכל מין משבעת המינים ובשאר מינים ומה הם אומרים לנו.

באיזה צורה הפסולים יכולים לחזור לברך? איזה עברות לא פוסלות אותם? באיזה מקרה כהן נפסל בגלל משהו אחר? רווק כהן יכול לברך? מקור-טור שוע סימן קכ"ח.

מה הנקודה של פסקה זו, בשונה מהפסקאות הקודמות? למה מוכרחים להיבדל מהחברה, לטובתה ולטובת המתבודד? מדוע עצם מציאות החברה מורידה את הרוחניות ונותנת מענה לצדדים הבהמיים בלבד? סדרת שיעוריו של הרב דוד טורנר בנושא פרישות, בספר אורות הקודש ג'.