מבית המדרש

במגילת איכה מתוארים חטאי עמ"י שגרמו לחורבן ובעקבותיהם עמ"י יצא לגלות ארוכה. חטאים אלו לצערנו עדיין נגועים בנו וצריך ללמוד את הפרקים לשים לב היכן אנו דורשים תיקון. בפרק א' מתאר ירמיה את היחס של עמ"י עם אומות העולם, במקום המצב המתוקן שכל הגויים רוצים ומגיעים את ישראל לשמוע את האמת של דבר ה', עמ"י נמצא כעת בשפל לא רק שאינו אומר את האמת אלא מפחד ואומר את מה שיהיה נעים ומתאים אצל הגויים. לעמ"י קיימת בעיה של חוסר ביטחון עצמי שמנסה להתיפייף מול האומות, והדבר גורם רק שהם יותר יזלזלו וישפילו את עמ"י.

מאז שנחרב בית המקדש - התורה נפלה פלאים. היופי שלה נעלם מאיתנו. אנחנו לא יודעים לדרוש גזירה שווה, היקש, ריבוי ומיעוט. עולמות שלמים של התורה נעלמו מאיתנו. אנחנו נשארים בהרבה ספקות וזה יוצר נזק. זה פוגע בחוסן ובעוצמה של התורה, ומתוך כך נפגעת התורה שמנהלת את הממלכה, סנהדרין, מלכות ונבואה. קרן ישראל, העוצמה והחוזק של העם, נפגעה קשות.

פרק ג' הוא בלשון יחיד, והוא מדבר על הקשיים שעוברים על עובד ה' הפרטי. אדם מנסה להיות עובד ה' אבל יש לו המון קשיים בדרך והוא לא מצליח להתקדם. למה?

לעמ"י יש כל מיני תכונות גנטיות שמוטבעות בו מאז ומעולם, אז איך יכול להיות שהוא מתנהג בדיוק הפוך מהם? איך יכול להיות שדבר כ"כ יסודי השתבש?

מגילת איכה היא אחת מהספרים הכי מסודרים בתנ"ך, ד' פרקים ראשונים כתובים בסדר הא'-ב', ואילו פרק ה', שיש בו 22 פסוקים, כמספר האותיות, דווקא הוא לא מסודר לפי הא'-ב', מדוע?