מבית מדרש

עבודת פעור היא ביטוי קיצוני להתמכרות לחיי מותרות. כאשר אדם ממוקד במה שהוא כן ולא מחפש כל היום דברים בחוץ הוא מתמלא בשמחה, השמחה היא ביטוי להכרה בערך עצמי ולדבקות אלוקית. מקור העצבות נעוץ בכך שאדם רוצה עוד ולא מכיר את הטוב שבו.

אל לנו להתמודד עם הסימפטומים של הקלקולים אלא עם השורש. ירושלים חרבה משום שהעמידו את דבריהם על הדין, פעמים שאנו מחפשים את ההוראה ההלכתית היבשה, אך יש בכך סכנה משום שהליכה על פי הוראה הלכתית יבשה גם אם היא מותרת כשנרחיב את המבט נבין שיכולים לבוא מכך קלקולים גדולים. עלינו להתבונן לא רק מהי ההלכה אלא גם מהי רוח ההלכה.

מפרשת בני ראובן ובני גד ניתן ללמוד יסודות חשובים ובסיסים בפתרון סכסוכים. "והייתם נקיים מה' ומישראל".

אני אלמנה, ואני מרגישה שיש לי רצון לנסות לבנות חיים חדשים. אני מחפשת הכוונה, מה בעצם אני צריכה לבדוק כדי לדעת אם יש התאמה או לא?

הכנסת אורחים, גם במחיר ויתור על זמן איכות משפחתי? ואם זה פוגע בזוגיות?

אשתי לא עובדת. ביקשתי ממנה פעמים רבות שתסייע בפרנסה, אבל היא טוענת שהיא חולה, חלשה ועוד טענות, לפעמים יש לי תחושה של עבד נרצע...

ענייני צניעות בדיבור, הנהגות בזוגיות, ניבול הפה, כשרות והבעיות שנמצאות בנושא זה כיום.

ההורים מצווים לעשות טוב על פי מה שהם קובעים.

אני קרועה בין הרצונות. מה עלי לעשות?

אמא שלי לא נותנת לי ולבעלי לחיות חיים כסדרם... איך להתייחס אליה?

מה היחס הנכון בין המינים בין שכנים?

פרשת סוטה מגלה את רחמיו הגדולים של הקב"ה לשקם זוגיות במשבר. הקב"ה משנה את כל הכללים המקובלים ובלבד שהבעל יחיה עם אשתו והאישה עם בעלה באושר. אנו נכנסים לחג מתן תורה. אחד הדברים שאנו צריכים להבין ביום הגדול הזה הוא שבנתינת התורה הקב"ה מגלה את האמון הגדול שאנו נהיה נאמנים לו, אמון שאם נהיה מודעים אליו נקבל ממנו הרבה כוחות להתעלות מעלה מעלה!

אילו תובנות ודברים טובים למדנו על עצמנו, משפחתנו, מדינתנו והעולם הסובב אותנו בתקופת הקורונה? מה ניקח איתנו הלאה? מתוך שיעור לאברכי הישיבה.

האישה רוצה ללכת לטיפול זוגי, הבעל לא.

איך מקיימים משפחה כשיש פער דתי בין בני הזוג?

איך מתמודדים עם ביקורת תמידית של אישתי?

האם אפשר להאמין שהבחורה תשתנה? מה לעשות אם אני לא שלם עם המראה שלה?

למה אני כועס על אישתי?