מבית המדרש

בפרשת וישלח אנו רואים שתי גישות איך להתמודד מול גויים. הגישה של יעקב היא להוריד את הראש מעט ולא להתנגד. כמו עם שעשה עם עשיו ולבן. לעומתו שמעון ולוי שלא מורידים את הראש וטובחים בשכם בלי פחד. מתי צריך לפעול כיעקב ומתי כשמעון ולוי?

אנו רואים שהאבות צוו לקיים מצוות מסוימות. ונשאלת השאלה - הרי ראינו שהתורה נותנת רק לאומה ולא ליחידים?! מסביר המהר"ל שלכל אחד מהאבות ישנה תכונה מסוימת שעל פיה הם צוו המצווה מסוימת. תפארת ישראל - פרק י"ט - כ'.

המהר"ל שאול מדוע התורה לא ניתנה כבר בתחילת העולם, ועונה שהתורה ניתנה לאדם, והאדם זה מי שעוסק בעניינים רוחניים וזה ישראל - ישראל קרואיים אדם. בהמשך המהר"ל מסביר ע"י 3 משלים את הקשר המיוחד שבין ישראל לתורה ואת ההבדל בין בן למי שאינו בן, ומדוע התורה ניתנה לישראל ולא לאבות. תפארת ישראל - פרק י"ז.

אצל יעקב אנו מזהים מידה מיוחדת מידה של "וענתה בי צדקתי". יעקב לעולם לא משאיר מקום לדמיונות אלא דואג להוכיח ולהצדיק את מעשיו. יעקב מלמד אותנו שכדי ליצור יחסים תקינים חייבים לשים את הדברים על השולחן וליצור שיח גלוי ומקרב.

התבוננות בברכת יעקב לבני יוסף - מדוע עד היום מברכים את הבנים "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה"?

במפגש של יהודה ויוסף אנו מגלים שני כוחות. הכוח של יוסף שהוא הכוח של צדיק מעיקרו המקנה לאדם איתנות ועמידה יציבה גם בזמנים ובמאורעות קשים. והכוח של יהודה שהוא הכוח של התשובה שמביא את האדם לצמיחה ולשינוי. שני כוחות אלו יכולים להיות מנוגדים אך יכולים להיות גם משלימים.

כשיעקב נפגש עם עשו הוא אומנם מדבר עם עשו אבל בעיקר הוא מדבר אתנו. מתוך השיח של יעקב ועשו אנו למדים שכל השיקולים של עשו מתחילים ונגמרים ברווחים הגשמיים שהוא ישיג לעומת יעקב שהכוח המניע שלו הם ההישגים הרוחניים.

מהו עומק סודה של העיר שכם? ומדוע בני יעקב נכנסים קודם לשכם? ע"פ תורה של ה"שם משמואל" (תרע"ב, ד"ה "ויבוא יעקב שלם עיר שכם").

בפרשה אנו רואים שרחל שתקה על כך שאביה ייעד אותה לאה ליעקב, ולמרות שהיא הייתה אמורה להינשא לו- היא שתקה. ועוד, אומרים חז"ל שרחל מסרה ללאה את סימני הזיהוי שעשתה עם יעקב ליום החתונה למקרה שבאמת לבן ירצה להחליפם-כי לא יכלה לחשוב שלאה תצטער כ"כ. ויותר מזה- מהפרשה הבאה אנו מבינים שרחל לא גילתה את זה ללאה גם לאחר שנים! ואומרים לנו חז"ל- שבזכות שתיקה זאת של רחל- נגאלו ישראל והיה קץ לגלותם!

יעקב אבינו לאורך כל הדרך נתקל במציאויות מורכבות שפעמים דורשות ממנו להשתמש בפתרונות שלעולם לא היינו חושבים עליהם. מצד אחד איננו מבינים מאומה במדרגתו של יעקב ומאידך אם התורה מספרת לנו את הדברים דווקא באופן הזה הרי שהתורה באה להעביר לנו מסר.

*לא נכון לראות את דבר ה' ככפייה, יש להתבונן ברצון ה' ולגלות עד כמה הוא מתאים למציאות שלנו ולצורכינו. *הדרך לגילוי רצון ה' היא באמצעות פתיחת העיניים שלנו לדבר ה' המתגלה מתוך המציאות כולה, כאשר נעשה צעד קטן - נגלה איך המציאות כולה מסייעת... *תפילת ערבית - אותה תיקן יעקב - היא בחינת קפיצת הדרך, דילוג מעל חושך הלילה אל גילוי וודאות רצוננו, מתוך תפילה שמתפרצת ממנו.