גדולתו של הבורא יתברך שמו מתגלה דווקא בכך שהוא מתייחס לאנשים שאינם בעלי מעלה ומתוך כך למדים אנו על עצמנו שכל מקום שנגיע לגדולה, הכי חשוב שלא נשכח את האנשים "הקטנים" ואת המעשים "הקטנים". פרשת עקב פותחת בלשון "והיה", לשון שמחה משום שכאשר אדם שם דגש על המצוות שהוא דש בעקביו יש ראיה לכך שהוא ממליך על עצמו את הבורא.