מבית המדרש

מסקנתו של הקב"ה לא להביא מבול  - "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" עובדה זו היתה קיימת גם לפני המבול. מעלתו של נח שעל אף שהרע קיים באדם הוא ידע לשים לו את הגבולות הנכונים ולמנוע ממנו לנהל את האדם בצורה מושחתת. תפקידנו לא להלחם בתכונות השליליות אלא להציב להם את הגבולות הנכונים ולנצל אותם בצורה נכונה.   שבת שלום!

חייו של אברהם מתחלקים לשניים  - עד גיל 75 ומגיל 75. עד גיל 75 אברהם אבינו מכיר את בוראו דרך השכל, הכרה שהביאה אותו לעשות מעשים אמיצים ולצאת נגד כל עיוותי דורו.התורה בוחרת במכוון להתעלם ממעשים אלו וכל הכרותינו עם מעשים אלו הם דרך מאמרי חז"ל. המפגש שלנו עם אברהם מתחילה בגילוי האלוקי "לך לך" בגיל 75. שם המפגש של אברהם עם בוראו היא מעל השכל ומעל כל הגיון. על האדם לדעת שתורת ישראל היא מעל השכל האנושי משום כך התורה לא מגלה טעמי צוות כי המצוות וטעמיהם הם מעל ההשגה השכלית האנושית.ככל שאדם יתחזק בשמירת המצוות מתוך תמימות ופשיטת, כך גם ההתמודדו עם מאורעות החיים יהיו לו פשוטים יותר. הוא לא יחפש להבין בשכל והוא לא ירבה בתמיהות ושאלות אלא יבין שהוא לא מבין וכל שעליו לעשות הוא לקבל את הדברים מתוך אמונה שהבורא רוצה רק בטובתו. שבת שלום!

חסד בא להשפיע טוב על הסביבה. פעמים שהחסד מצד המשפיע עובר את הגבול ואז החסד מוגדר חרפה. אברהם אבינו איש חסד, התבוננות בפרשת וירא מפגישה אותנו גם בחסד של אברהם אך גם כביכול באכזריות. העמקה בפרשה מבררת לנו מהו החסד הנכון והרצוי ומדוע מידת החסד היא יסוד לכל המידות כולם. לעילוי נשמת: רוחמה בת מנחם מנדל ע"ה ובעלה הרב אשר מיכאל בן הרב חיים הכהן ע"ה שבת שלום!

במציאת השידוך ליצחק, אברהם הציב שני תנאים יסודיים: שתהא מארץ מולדתו, ולהביאה ליצחק (ולא את יצחק אליה). אליעזר, מתוך רצון להיטיב, הרחיב את הדרישות וחיפש גם מידות טובות, אך חז"ל ביקרוהו על ששאל שלא כהוגן. יצחק, באותה עת, היה שקוע בתפילה וביטחון גמור שהכל יסתדר, חרף מורכבות החיפוש. לאורך כל הדרך, יצחק לא נבהל ממציאות מורכבת, אלא ידע 'לנרמל' אותה. זהו לימוד גדול עבורנו: אין מציאות מורכבת, אלא המורכבות שוכנת אך ורק בראש האדם. בכוחנו להתבונן על המציאות בפשטות, מתוך ענווה ואמונה רבה, ולצלוח את כל אתגרי החיים בשמחה ובטוב לבב! שבת שלום

ההבדל העיקרי בין יעקב לעשו היה שעשו היה אדם בטל ויעקב העמל. הרצון של יצחק לברך את עשו היה כדי להרחיקו מיעקב על מנת שיעקב יגדל בישרות. הרצון לתת שפע חומרי לעשו בא כדי לגרום לו לא להיות עמל ועסוק ובכך להביא אותו לכלייה. עלינו לדעת שעומס החיים ועשייה מרובה מביאה ברכה לאדם הן לגוף והן לנפש ובלבד שניגש אל העומס מתוך תחושת אתגר שמביא לשמחה וחיוניות טובה ולא מתחושת הישרדות שמבאה ללחצים, וכעסים שפוגעים בגוף האדם ובנפשו. שבת שלום!

ההבדל העיקרי בין יעקב לעשו היה שעשו היה אדם בטל ויעקב העמל. הרצון של יצחק לברך את עשו היה כדי להרחיקו מיעקב על מנת שיעקב יגדל בישרות. הרצון לתת שפע חומרי לעשו בא כדי לגרום לו לא להיות עמל ועסוק ובכך להביא אותו לכלייה. עלינו לדעת שעומס החיים ועשייה מרובה מביאה ברכה לאדם הן לגוף והן לנפש ובלבד שניגש אל העומס מתוך תחושת אתגר שמביא לשמחה וחיוניות טובה ולא מתחושת הישרדות שמבאה ללחצים, וכעסים שפוגעים בגוף האדם ובנפשו. שבת שלום!

השוואה מהירה בין תקופת חיי יעקב ומשפתחו בבית לבן ובהתמודדות עם עשו לבין שהותם בארץ ישראל מראה שצרות רבות פקדו את יעקב דווקא בארץ ישראל. השהות בארץ ישראל  גרמה ליעקב להרגיש תחושת בטחון ושלווה ודווקא תחושה זו הביאה למעט שאננות שגרמה לילדיו להיות מושפעים מיושבי הארץ. היוונים פרצו שלוש עשרה פרצות בסורג משום שלא יכלו לסבול את ההפרדה בין ישראל לעמים. הם לא רצו לבטל את הדלקת המנורה אלא רק לטמא את השמנים. הרצון היה לא להרוג ביהודים, אלא לטמא את נפשם. הקריאה 'מי לה' אלי' זהה לזעקה של יעקב לבניו "הסירו את אלוקי הנכר אשר בתוככם" .  חובתנו ללמוד מכך עד כמה עלינו להשמר מהשפעות זרות ולשמור על קדושת המחנה.  שבת שלום!

כאשר אדם מתגלגל למציאות שנכפתה עליו שתי אפשרויות עומדות בפניו: 1. להתנגד למציאות ולנסות לשנות אותה. 2. להבין שהקב"ה הוא מקומו של עולם ולהתנהג הכי טוב שהוא יכול בתוך המציאות הזו. מיוסף הצדיק אנו למדים שכל פעם שיוסף ניסה להנדס את המציאות הוא רק הפסיד, אולם כאשר יוסף לא התנגד אלא השלים עם המקום בו הוא נמצא וגם השתדל בכל כוחו לפעול בצורה המיטבית הוא רק התקדם ועלה. נרות חנוכה מלמדים אותנו שניתן להאיר גם במקומות חשוכים ובאותם מקומות החיוב הוא להאיר בצורה המיטבית - מהדרין מן המהדרין. הלימוד הגדול מיוסף ומחנוכה שאל לנו להתנגד למציאות אלא להבין שהמקום בו אנו נמצאים כעת זה המקום המיטבי ועלינו לפעול בו בצורה המיטבית. שבת שלום וחנוכה שמח!!

שתי דמויות שנעשו למנהיגים נפגשים  - יהודה ויוסף. ההבדל בין יהודה ליוסף נמצאת במילה "ויגש". כוחו של יהודה, שבשעה שעובר עליו קושיו התמודדות הוא מיישב עצמו ומחבר את הדברים לאלוקים "האלוקים מצא את עוון עבדך". יוסף לא צריך להתיישב בדעתו, יוסף כל מקום אליו הוא מגיע הוא רואה הופעה אלוקית. תכונה זו של יוסף הקנתה לו את הזכות לומר שהוא מדבר בשם אלוקים. מעלתו של יוסף מתחילה דווקא מהמקומות הנמוכים אליהם הוא הגיע, גם שם פעל במרץ ועשה הכל מתוך תחושה ברורה שהוא משרת את אלוקיו. אנו נקראים גם יהודים על שם יהודה וגם על שם יוסף "נהג כצאן יוסף". אנו ניגשים כמו יהודה ומתיישבים בדעתנו ומתחברים לנקודה הפנימית שהיא יוסף ומופיעים את הדברים בחיים. שבת שלום! 

יעקב לפני מותו מברך את בניו. יהודה זוכה לברכת המלכות "ישתחוו לך בני אביך". ליהודה היתה תכונה מיוחדת שמזכה אותו במלכות - היכולת לכבד את המקום של האחר, מתוך הבנה שלכל אחד יש נקודת מבט שונה וכשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהן שונות. תכונה זו של יהודה היא הגורמת לכך שפעם אחר פעם מצליח יהודה לנווט את האחים ואפילו את יעקב בצורה נכונה וטובה. כל אחד מאתנו הוא מנהיג בממלכתו הקטנה, אם נאמץ את התכונה של יהודה גם אנחנו וגם הסביבה רק נרוויח. שבת שלום!

המשא ומתן בין ריבונו של עולם למשה רבינו במעמד הסנה מלמד אותנו שלא ניתן להטיל על אדם שליחות בכפייה. כדי ששליחות תצליח האדם חייב לבחור.משה רבינו מסרב לקבל את השליחות משום שהיו לו חסמים גלויים וחסמים סמויים, ריבונו של עולם מסיר את החסמים הגלויים וחושף את החסמים הסמויים ובכך מאפשר למשה רבינו לרצות לקבל את השליחות ללכת ולגאול את ישראל.פעמים רבות יש מצבים בהם מתבקש מאתנו לרצות דבר מסוים אך אנו לא מצליחים לרצות , לא משום שהדבר אינו מתאים לנו אלא משום שיש דברים שחוסמים את הרצון, חובתנו לזהות את החסמים, להסיר אותם ולסלול את הדרך לרצון.

מכות מצרים באו לחזק את האמונה אצל המצרים, כדי שישלחו את ישראל ממצרים. מטרה נוספת – בניין האמונה אצל ישראל. ניתן להתייחס למאורעות החיים העוברים לידינו בשני אופנים: להתבונן על הדברים מהצד. לשאול את עצמנו מה המשמעות לגביי. המסר מפרשת וארא הוא, שאל לנו להתבונן מהצד, ואל לנו להתעסק בנקמת מצרים. חובתנו להתבונן במבט התובע ממני להתקדם. התבוננות מהצד נוחה מאוד, משום שהיא אינה דורשת מן האדם התקדמות, לעומת התבוננות השואלת מה המשמעות לגביי, ותובעת מן האדם לאזור כוחות ולהתקדם. שבת שלום!!

השם 'פסח' בא ללמדנו שאל לנו להבהל כאשר יש פער גדול בין המצוי לרצוי. יהיה הפער גדול ככל שיהיה, אם האדם רוצה, הקב"ה יסייע. פער בין מצוי לרצוי הוא דבר נצרך מטבע הבריאה, הפער הוא הגורם להתקדמות. ההבדל בין הרשעים שמתו במכת חושך לבין החמישית שיצאו ממצרים לא היה במעשים - הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז. ההבדל היה בכך שאלו נבהלו מהפער בין המצוי לרצוי ולא רצו לצאת לבין אלו שלא נבהלו ורצו לצאת. שבת שלום!!

ההליכה במדבר הכניסה את עם ישראל למצב של חוסר וודאות. טבע האדם לחפש שליטה והקושי שלו במציאות של חוסר וודאות נובעת מתחושה של אובדן שליטה. אדם מוכן להיות במציאות לא נעימה ובלבד שהוא ירגיש בה שליטה. משה רבינו מלמדנו שאין מצב של חוסר וודאות. כל תחושת חוסר ודאות היא אצלנו, אך באמת האמונה בה' מכריזה שהכל וודאי. אחד הכלים להתמודד עם חוסר ודאות זה לייצר הרגלים קבועים. ההרגלים הקבועים יוצרים אי של וודאות בתוך החוסר וודאות. שמירת תורה ומצוות מחזקת אצל האדם את תחושת הוודאות וכך האדם מצליח לשמור על יציבות גם כאשר המצב נראה בעיניו רעוע ושביר. שבת שלום!