מבית המדרש

ש המכנים את נח צדיק בפרווה לעומת אברהם אבינו שהיה צדיק אש. כשקר בחוץ יש שתי דרכים להתחמם או על ידי מעיל פרווה או על ידי הדלקת אש. הרווח בהדלקת אש שגם הסביבה נהנית... מתוך העיון במקורות אנו למדים שנח דאג למעגלים הפנימיים ולא למעגלים החיצוניים מתוך אחריות למעגל הפנימיים ומחשש שדאגה למעגלים חיצוניים יפגעו במעגלים הפנימיים. חובתנו לדעת מהם מעגלי החובה ומהם מעגלי הרשות. מתוך הכרה זו נוכל למצוא את האיזון הנכון בין העשייה שמתרכזת במעגלים הפנימיים לעשייה שמתרכזת במעגלים החיצוניים .

חז"ל מבקרים את משה על כך שהרהר אחר מידותיו של הבורא לעומת האבות שלא הרהרו. התבוננות בפשט הפסוקים מראה לנו לכאורה מציאות אחרת. אברהם אבינו הסתפק אם ההבטחות האלוקיות יתקיימו. התבוננות יותר עמוקה מלמדת אותנו שהספק של אברהם לא נולד מחמת ספקות באמונה בבורא, אלא מחמת ספקות האם אברהם ראוי. כעס מגיע כאשר אדם מרגיש שלקחו ממנו משהו ששייך לו, אולם כאשר אדם לא מסתובב בתחושת מקופח, או שעושים לו דברים שלא מגיע לו, הוא מקבל את המציאות בפנים מוארות גם כאשר המציאות אינה נעימה. המתכון להיות בשמחה ולאהוב את המציאות נעוץ בתחושה שלא חייבים לנו כלום. שבת שלום!!