מבית המדרש

מסקנתו של הקב"ה לא להביא מבול  - "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" עובדה זו היתה קיימת גם לפני המבול. מעלתו של נח שעל אף שהרע קיים באדם הוא ידע לשים לו את הגבולות הנכונים ולמנוע ממנו לנהל את האדם בצורה מושחתת. תפקידנו לא להלחם בתכונות השליליות אלא להציב להם את הגבולות הנכונים ולנצל אותם בצורה נכונה.   שבת שלום!

חייו של אברהם מתחלקים לשניים  - עד גיל 75 ומגיל 75. עד גיל 75 אברהם אבינו מכיר את בוראו דרך השכל, הכרה שהביאה אותו לעשות מעשים אמיצים ולצאת נגד כל עיוותי דורו.התורה בוחרת במכוון להתעלם ממעשים אלו וכל הכרותינו עם מעשים אלו הם דרך מאמרי חז"ל. המפגש שלנו עם אברהם מתחילה בגילוי האלוקי "לך לך" בגיל 75. שם המפגש של אברהם עם בוראו היא מעל השכל ומעל כל הגיון. על האדם לדעת שתורת ישראל היא מעל השכל האנושי משום כך התורה לא מגלה טעמי צוות כי המצוות וטעמיהם הם מעל ההשגה השכלית האנושית.ככל שאדם יתחזק בשמירת המצוות מתוך תמימות ופשיטת, כך גם ההתמודדו עם מאורעות החיים יהיו לו פשוטים יותר. הוא לא יחפש להבין בשכל והוא לא ירבה בתמיהות ושאלות אלא יבין שהוא לא מבין וכל שעליו לעשות הוא לקבל את הדברים מתוך אמונה שהבורא רוצה רק בטובתו. שבת שלום!

במציאת השידוך ליצחק, אברהם הציב שני תנאים יסודיים: שתהא מארץ מולדתו, ולהביאה ליצחק (ולא את יצחק אליה). אליעזר, מתוך רצון להיטיב, הרחיב את הדרישות וחיפש גם מידות טובות, אך חז"ל ביקרוהו על ששאל שלא כהוגן. יצחק, באותה עת, היה שקוע בתפילה וביטחון גמור שהכל יסתדר, חרף מורכבות החיפוש. לאורך כל הדרך, יצחק לא נבהל ממציאות מורכבת, אלא ידע 'לנרמל' אותה. זהו לימוד גדול עבורנו: אין מציאות מורכבת, אלא המורכבות שוכנת אך ורק בראש האדם. בכוחנו להתבונן על המציאות בפשטות, מתוך ענווה ואמונה רבה, ולצלוח את כל אתגרי החיים בשמחה ובטוב לבב! שבת שלום

ההבדל העיקרי בין יעקב לעשו היה שעשו היה אדם בטל ויעקב העמל. הרצון של יצחק לברך את עשו היה כדי להרחיקו מיעקב על מנת שיעקב יגדל בישרות. הרצון לתת שפע חומרי לעשו בא כדי לגרום לו לא להיות עמל ועסוק ובכך להביא אותו לכלייה. עלינו לדעת שעומס החיים ועשייה מרובה מביאה ברכה לאדם הן לגוף והן לנפש ובלבד שניגש אל העומס מתוך תחושת אתגר שמביא לשמחה וחיוניות טובה ולא מתחושת הישרדות שמבאה ללחצים, וכעסים שפוגעים בגוף האדם ובנפשו. שבת שלום!

כאשר אדם מתגלגל למציאות שנכפתה עליו שתי אפשרויות עומדות בפניו: 1. להתנגד למציאות ולנסות לשנות אותה. 2. להבין שהקב"ה הוא מקומו של עולם ולהתנהג הכי טוב שהוא יכול בתוך המציאות הזו. מיוסף הצדיק אנו למדים שכל פעם שיוסף ניסה להנדס את המציאות הוא רק הפסיד, אולם כאשר יוסף לא התנגד אלא השלים עם המקום בו הוא נמצא וגם השתדל בכל כוחו לפעול בצורה המיטבית הוא רק התקדם ועלה. נרות חנוכה מלמדים אותנו שניתן להאיר גם במקומות חשוכים ובאותם מקומות החיוב הוא להאיר בצורה המיטבית - מהדרין מן המהדרין. הלימוד הגדול מיוסף ומחנוכה שאל לנו להתנגד למציאות אלא להבין שהמקום בו אנו נמצאים כעת זה המקום המיטבי ועלינו לפעול בו בצורה המיטבית. שבת שלום וחנוכה שמח!!