הרב דוד אמיתי

בחוקותי - מ"ב פירושים של האוה"ח הקדוש על "בחוקותי"

הרב דוד אמיתי


בחוקותי -
מ"ב פירושים של האוה"ח הקדוש על "אם בחוקותי תלכו"


סיפור אופן התגלות הפירושים לאור החיים הקדוש:
"...בליל שבת בחלום הודיעו לאוה"ח מן השמים שנגזר עליו ללכת שנה בגלות לכפרה על העון ששמע זלזולו של העשיר בתלמיד חכם ולא מיחה על בזיון כבוד התורה.
מיד במוצש"ק ארז האוה"ח את חפציו ויצא לערוך את הגלות שנגזרה עליו מן השמים והלך מעיר לעיר ומכפר לכפר. מקום שהיה ביום לא היה בלילה. וכך נדד שבועות רבים עד שאזלו כחותיו והנה הוא מוצא את עצמו בערב שבת פ' בחקותי בשדה גדולה באפיסת כוחות.
ויגש ליד עץ להשען עליו ולנוח, בעת מנוחה זו עמל האוה"ח לפרש את הפסוק אם בחקותי תלכו... עד שזכה לפרש על פסוק זה מ"ב פירושים כמנין שם מ"ב וכמנין מ"ב מסעות תורת ה' תמימה משיבת נפש והמ"ב פירושים שחידש השיבו את נפשו של האוה"ח הקדוש ונתנו בו כחות רעננים והמשיך ללכת כדי להגיע למקום ישוב לערוך שם את השבת.
עם דמדומי חמה הגיע האוה"ח לעיירה של חכמים וסופרים. וכולם כבר היו בביהכ"נ לתפילת מנחה ולקבלת שבת האוה"ח צעד גם הוא לביהכ"נ והחביא את חפציו וישב בקצה ביהכ"נ כדרכם של ארחי פרחי. אחר התפלה נגש אליו אחד מן הבעלי בתים והזמין אותו לשבות את השבת אצלו והאורח מסכים והולך אתו.
לקראת סיום הסעודה אומר הבעל הבית לאורח שמנהג העיירה הוא לגמור את סעודת שבת אצל רב העיר שהוא צדיק גדול ושם מתאספים כולם לזמירות ולשמוע חידושי תורה של רבם הגדול ולברכת המזון האורח הסכים והלך אתו לבית רבם. בהגיעם לבית הרב ישב האורח בפינה בלי שעלה על דעת מישהו שהאור החיים הקדוש והטהור נמצא ביניהם. אחרי הזמירות התלהב הרב והתעמק שעה ארוכה וכולם ידעו שבשעה זו מגלין לו מן השמים רזי תורה וכעבור זמן התחיל הרב להגיד י"ד פירושים על הפסוק אם בחקותי תלכו ובסיום אומר הרב שפירושים אלו נלמדו בשמים בשם הצדיק קדוש העליון רבינו חיים בן עטר החי בעולם הזה, באותו רגע קם האורח מפינתו ואומר בקול חיים בן עטר, הקצף יצא עליו מאת הרב וכל הקהל על שהעיז האיש הלז לפגוע בכבוד קדשו של האור החיים הקדוש אשר תורתו נלמדת בשמים, אך הבעה"ב של האורח הרגיע את הרב ואת הקהל לא להתרגש מדבריו של איש פשוט כזה ולעזוב אותו כיון שהוא האורח שלו. והרב והקהל המשיכו להתעלות עור זמן ארוך בתורה ויראת שמים ובסיומו חזר הבעה"ב עם אורחו לביתם ולא החליפו ביניהם שום שיחה שהרי הבעה"ב כבר ראה מי הוא אורחו.
למחרת בסעודת קידושא רבה שוב הלך הבעה"ב עם אורחו לבית הרב לסיים שם סעודתם והרב התלהב שוב והתעמק שעה ארוכה והתחיל להגיד עוד י"ד פירושים על הפסוק אם בחקותי תלכו ואמר שפירושים אלו נלמדו בשמים בשם רבינו חיים בן עטר החי בעולם הזה והאורח קם שוב על רגליו ואומר חיים בן עטר, חמתם של הקהל והרב שוב יצאה עליו שמזלזל כבר פעמיים בכבוד האור החיים הקדוש אבל הבעה"ב שוב הרגיעם שאין ממי להתרגש וביקש שיעזבו אותו לנפשו ולא לפגוע באורחו וכך אחרי שעה ארוכה של התעלות בתורה ויראת שמים  חזר הבעה"ב עם אורחו הביתה.
לקראת סעודה שלישית רעוא דרעוין הלכו שוב לבית הרב לסיום הסעודה והרב בעת רצון זה התלהב ביותר ואחר שעה ארוכה של המתנה מתחיל הרב לומר חידושי תורה י"ד פירושים חדשים שנלמדו בשמים על הפסוק אם בחקותי תלכו בשם הקדוש רבינו חיים בן עטר החי בעולם הזה והאורח הפתיע גם בפעם הזאת וצעק בקול חיים בן עטר כאן כבר פקעה סבלנותם של הרב והקהל ולא שמעו לדברי הבעה"ב והרב ציוה להענישו ולהסגירו בחדר על בזיון כבוד האור החיים הקדוש שתורתו נלמדת בפמליא של מעלה ומיד סגרוהו בחדר חשוך ואח"כ המשיכו את סדר עבודת הקודש כרגיל עד שעה מאוחרת.
והנה לפתע פתאום פרצה בעיר רוח סערה משונה וברקים ורעמים איומים הרעידו את כל העיירה עצים נעקרו וגגות הבתים הועפו לכל עבר ואנשי העיירה יצאו מן הבתים מפחד קריסת הבתים ובאו לרב העיר והתחננו לפניו שיעשה כל מה שביכלתו לבטל את רוע הגזירה. הרב עשה שאלת חלום על מה עשה ה' ככה לעירו והודיעו לו מן השמים שבכל מוצאי שבת כשהרשעים צריכים לחזור לגיהנום השובת במשך כל השבת מחכים המלאכים הממונים על הגיהנום עד שיעשה האור החיים הקדוש הבדלה ואז ידוע להם שהגיע ימי החול ומפעילים שוב את הגיהנום הבוער ועתה כשהאור החיים  הקדוש מסוגר בחדר ואין בידו לעשות הבדלה נשתבש כל הסדר ואנדרלמוסיה שוררת בעולמות העליונים ובשל כך פרצה הסערה האיומה ובהזדמנות זו הודיעו לרב שיבשר לאור החיים הקדוש שלאחר שנתבזה וישב שעה ארוכה כלוא בחדר החשוך נתכפר לו עי"ז העון שלא מיחה על בזיון כבוד התלמיד חכם ואינו צריך להמשיך שנת הגלות והנה אך שחררו את האור החיים ממעצרו ועשה הבדלה מיד שככה הסערה והאור החיים  הקדוש התחמק מכולם נפרד במהירות מהרב וחזר לעירו".

נטעם מעט מצוף אמרותיו על הפסוק  "אם בחקותי תלכו"- שתהיו עמלים בתורה:
וטעם אומרו לשון "הליכה", לומר שצריך לעסוק בתורה אפילו בהליכתו, על דרך אומרו ובלכתך בדרך, באהבתה תשגה תמיד וגו'
עוד ירצה על דרך מה שאמרו ז"ל (ויק"ר לה א) בפסוק (תהלים קיט נט) חשבתי דרכי וגו', שהיה דוד חושב לעשות עניניו, ורגליו מוליכים אותו מעצמם אל בית המדרש, לרוב החפץ והרצון והרגילות בדבר, והוא אומרו אם בחקתי תלכו, פירוש הליכתכם מעצמה תהיה אחריה, כמאמר דוד, לרוב החשק והרגילות:
עוד ירצה באומרו תלכו, על דרך אומרו (משלי ג ו) בכל דרכיך דעהו וגו', וכתב הרמב"ם בפרק ג' מהלכות (יסודי התורה) [דעות] הלכה ג וז"ל ישים אל לבו כדי שיהיה גופו שלם וחזק כדי שתהיה וכו' לדעת את ה', שאי אפשר שיבין ויסתכל בחכמות וכו' נמצא המהלך בדרך זה כל ימיו עובד את ה' תמיד עד כאן, והוא מאמר הכתוב כאן אם בחקתי תלכו, בשביל עסק התורה תלכו בכל דרככם באכילה וכו', במשתה בדיבור וכו', בכל מעשה המסובב מהטבעיות:
עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (שם פ"ד מי"ד) הוי גולה למקום תורה, שצריך לכתת רגליו ממקום למקום ללמוד תורה, וצא ולמד דבריהם ז"ל בגמרא (חגיגה ה:) כי כולן היו גולין ללמוד, ויש שהיה הולך ששה חדשים וחוזר כמו כן לעסוק ביום אחד, והוא אומרו אם בחקתי שהיא עסק התורה, צריכים שתלכו ממקומכם אחריה, גם כדי שתהיו פנויים אין נכון ללמוד והוא בביתו, כי יטרדוהו בצורכי הבית, לכן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ויסע ממקומו ללכת אחריה:
עוד ירצה על דרך אומרו בספר הזוהר (ח"ג צא:) כי מין הבהמי אינו משתנה מגדר שבו נולד, מה שאין כן בני אדם, ישתנו לצד מעשיהם והולכים מגדר לגדר עליון, כאומרו (זוה"ק ח"ב צד:) זכה יתיר יהבין ליה וכו', זכה יתיר וכו' הולך וגדל, ואין אני יודע מי הוא הסובב מהלכים אלו ובא הכתוב כאן וגילה ואמר אם בחקתי, באמצעות עסק התורה תהיה ההשגה הלז הולך ואור ממדרגה שפלה למדרגה עליונה, ומן העליונה לשלמעלה ממנה:

עוד יתבאר אם בחקתי תלכו, פירוש בתורה תלכו, כי היא אור לנתיבתכם, אבל זולתה עליהם נאמר (משלי ד יט) דרך רשעים כאפילה וגו', גם נקראה "תורה" כי היא תוריהו דרך אשר ילך בה: