חיי שרה - מדוע דווקא שרה אמנו?
השבוע נפגוש תורה מיוחדת של מו"ר מפיאסצנה זיע"א הי"ד, מתהומות גיטו ורשא המוכה והדווי. תורה שיש בה זעקה אל הקב"ה ממעמקי עמק הבכא, חודש אחרי מות אימו, בנו ר' אלימלך, וכלתו.
ויהיו חיי שרה וכו' שנה וכו' שני חיי שרה. ומפרש רש"י: לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו, בת מאה כבת עשרים לחטא, מה בת עשרים לא חטאה, שהרי אינה בת עונשין, אף בת מאה בלא חטא, ובת עשרים כבת שבע ליופי: שני חיי שרה- כולם שווים לטובה.
ונבינה מה מרמז זה לנו שבכל הצדקניות הנזכרות בתורה לא נאמר כ"כ גדלות כמו על שרה? ועוד זה יותר פלא שגם באברהם אבינו שנאמר לקמן גם כן שנה בכל כלל, ורש"י פירש גם כן שנרמז שהיה בלא חטא מכל מקום לא חזר הפסוק פעם שנייה לומר שני חיי אברהם כמו בשרה מרמז שכולם שווים לטובה?
אמנם איתא בספר הקדוש מאור ושמש בריש פרשת וארא מהרב הקדוש איש האלוקים מו"ה מנחם מענדיל זצוק"ל מרימנוב, על הגמ' "נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין מה מלח ממתק את הבשר אף יסורים ממרקין כל עונותיו של אדם". דהיינו מה מלח אם מוסיף יותר מכשיעור אי אפשר לקבל הנאה מהבשר רק דווקא אם נמלח כשיעור, ככה היסורין יהיו ממוזגין שיהיה יכולת לקבלם ויהיו ממוזגים ברחמים עכ"ל הקדוש.
והנה רש"י פירש ולמה נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק שע"י בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה ומתה. היינו שמשה רבינו רעיא מהימנא סמך מיתת שרה לעקידת יצחק כדי להמליץ טוב בעדינו, ולהראות שע"י יסורין ח"ו יותר מידי מה נעשה שפרחה נשמתה, ועוד באם נעשה כן בשרה צדיקת גדולה כזו שבת ק' כבת כ' לחטא וכו' ושני חיי שרה שכולם שווים לטובה מכ"מ לא יכלה לסבול יסורים קשים וכ"ש אנחנו.
עוד אפשר לומר שגם שרה אימנו עצמה שנתנה כ"כ אל ליבה מעשה העקידה עד שפרחה נשמתה, לטובת ישראל עשתה, להראות לה' איך א"א לישראל לסבול יסורין יותר מידי, ואפ' מי שבחמלת ה' נשאר חי גם אחר יסוריו מכ"מ חלקי כוחו ומוחו ורוחו נשברו ונאבדו ממנו.
וזה שמתרץ הפסוק "שני חיי שרה" שלכאורה חטאה שרה נגד שנותיה שהיה לה לחיות באם לא לקחה אל ליבה מעשה העקידה, אבל כיוון שלטובת ישראל עשתה מרמז הפסוק שני חיי שרה היינו שנותיה שלאחר הקכ"ז כולן שוות לטובה, כי גם עמהן לא חטאה. לכן ירחם ה' עלינו ועל כל ישראל ויושיענו במהרה ברוחניות וגופניות בחסדים נגלים.