מדוע בנרות חנוכה כל ישראל מהדרין מן המהדרין?
הדלקת נרות חנוכה היא המצווה היחידה בה יש בגמ' דרגות בקיומה: עיקר הדין, מהדרין ומהדרין מן המהדרין. למרות שמעיקר הדין מדליקים רק נר אחד, לא מצינו שום מקום הנוהגים להדליק נר אחד. וכן לא מצינו מנהג של מהדרין (ע"פ מס' בני הבית), אלא כל ישראל כולם נוהגים כשיטת המהדרין מן המהדרין, מה שאין כן בשאר המצוות.
וצריך להבין כיצד דווקא במצוות נר חנוכה שהיא מצווה דרבנן, כל עם ישראל מחמירים עד קצה ההידור?
ועוד יש להבין, שאע"פ שכל בני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת נר אחד של בעל הבית, נהגו האשכנזים היוצאים ביד רמ"א, שכל אחד מבני הבית מדליק בברכה נרות נוספים! הרי זו ברכה לבטלה או לפחות ברכה שאינה צריכה (לפי ההסבר שכ"א מכוון שלא לצאת ידי חובה בברכת בעה"ב)?
ישנם שני תירוצים נחמדים לעניין:
- שמן טמא מותר בציבור ע"פ הכלל שטומאה הותרה בציבור, וא"כ לא הייתה מעיקר הדין שום בעיה להדליק בו. נמצא שכל הנס שעשה עימנו ה' יתברך היה בשביל שיזכו להדליק בשמן טהור מהודר, ולכן כל ישראל נהגו להדר במצווה זו ואף מברכים על הידור הזה.
- הרב ראובן מרגליות זצ"ל מסביר הסבר מתוק במיוחד. המכבים מצאו פך שמן חתום בחותם כה"ג. מה הפשט 'חתום בחותם כה"ג'? האם הכה"ג היה המשגיח כשרות של ביהמ"ק?! החותם של הכה"ג מראה שהשמן הזה הוא פרטי של הכה"ג. איזה שמן פרטי יש לכה"ג בביהמ"ק? שמן של מנחת חביתין שכה"ג מקריב לוג וחצי בבוקר ולוג וחצי בערב. א"כ הפך שמן שאיתו הדליקו היה שייך למנחת חביתין. והרי נאמר בתורה "שמן זית כתית למאור" ומדייקים חז"ל: "כתית למאור ואין כתית למנחות", דהיינו שלמנחות לא צריך שמן 'סוג א' א' אלא מספיק גם שמן פחות טוב, ואיך הדליקו בשמן של המנחות את המנורה?
אלא שאותו כה"ג היה מהדר במצוות וגם למנחות הוא הביא שמן זית זך כתית, וא"כ כל הנס שהיה אפשר להדליק עם השמן שנמצא היה בזכות ההידור של אותו כה"ג, (שיש אומרים שהיה מתתיהו בעצמו) ולכן בהדלקת נרות חנוכה נוהגים כל ישראל להדר.
ולפי הסבר זה יש לבסס את אחד ממאות התירוצים לקושיית הבית יוסף המפורסמת (מדוע חנוכה שמונה ימים למרות שהנס היה רק שבעה ימים, שהרי היה שמן ליום אחד?!) יש שתירצו שלא היה בפך שמן אפילו ליום אחד, וכבר ביום הראשון היה נס. אך אם נסביר שהפך היה של מנחת חביתין שהיא ג' לוגים, ואנו יודעים שבכל אחד משבעת בזיכי המנורה שמים חצי לוג שמן, הרי שבפך היה מספיק רק ל-6 בזיכים, וא"כ לא היה בו מספיק שמן אפ' ליום אחד. והוא פלא.