שאלה
שלום הרב,
ילדינו, ב"ה, הולכים וגדלים. לקראת ליל הסדר, אני תוהה, מה כבר אוכל להוסיף, לחדש לילדי. הרי הם לומדים הכל, בגן, בבית הספר. נראה לי כאילו יהיה "משעמם" בליל הסדר. עוד פעם לשיר "מה נשתנה" ולגנוב אפיקומן. האם לשם כך אנו נערכים זמן רב כל כך, רק כדי לחזור על כל הדברים הידועים?
תשובה
אכן, שאלה טובה אשר ראוי שתישאל ע"י רבים. אם כן, כמה נקודות למחשבה ולהארת הנושא: שתי מצוות מרכזיות מדאורייתא, יש לנו בליל הסדר: אכילת המצה, מצווה הנלמדת מהפסוק "בערב תאכלו מצות", ומצוות סיפור יציאת מצרים, הנלמדת מהפסוק "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור".
על הסף, ניתן לשאול, הרי אנו לא היינו במצרים, וכיצד נדע לספר מה היה שם. אם לפחות היו מתעדים את האירועים בסרט או בתמונות בזמן אמת, היינו יכולים לצפות בסרטונים, לספר לילדינו מה היה. אך מכיוון שלא היו אז מצלמות, ודאי שאין כוונת התורה לצוות עלינו לתאר את מה שלא ראינו. מה אם כן אפשר לספר? בפסוקים עצמם יש תיאורים, כיצד עינו המצרים אותנו, "בעבודה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבודה בשדה". יש תיאור של ההכנות ליציאה, ציווי על שחיטת הפסח, אכילתו כאשר "מתניכם חגורים" וכו', "משארותם צרורות על שכמם" וכד'. יש מנהגים שבני הבית מציגים כיצד מתקיימת יציאת מצרים, שורה של נושאי משא על הכתף וכד'.
הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה פרק שביעי, מציע, להראות לילד קטן עבד או שפחה, ולומר לו: כך היינו במצרים, ובלילה הזה פדה אותנו הקב"ה. ולבן גדול, להודיע את הניסים שאירעו ע"י משה רבנו.
בנוסף לכל אלה, אנו חייבים לזכור ולהזכיר לעצמנו שני נושאים:
הראשון, שהוא בבחינת "טעמא דקרא", סיבת המצוה, מדוע נצטווינו במצוות והגדת לבנך. התשובה על כך היא, המשכת הדורות. יכולת הקיום שלנו כעם ישראל, מושתת על זכרון העבר והמשכתו לעתיד. כל ילד, נער, צריך לדעת שיציאת מצרים אינה רק אירוע של העבר, היא גם אירוע של ההווה, לקראת העתיד. יציאת מצרים היתה סימן והתחלה לחיים חדשים עבורנו ועבור כל העולם כולו. ילדים הגדלים על ברכי ידיעה זו, דרכם בעתיד ברורה להם: הם חייבים להמשיך את יציאת מצרים בכל יום ויום. כיום, היציאה היא מהכבלים למוסכמות חברתיות, כבלים ל"כבלים" של סרטים וסרטונים המציתים את הדמיון וגורמים רק נזק ורעה. כבלים למטרות שוליות, כמו כסף, שנהפך להיות מטרה, במקום להיות כלי לחיים. כל אלו הן יציאות מצרים של דורנו.
ובנוסף, נושא שני יש, להרבות בניסים ובנפלאות שאירעו לנו, לאבותינו לפני דור או שניים. הגאולה מהשואה הנוראית, ההצלחה במלחמות ישראל נגד אויבנו. התקומה המופלאה והתחזקות מדינת ישראל לכדי מעצמה בינלאומית, כל אלה אפשר וצריך לשזור בסיפור יציאת מצרים לדורנו, ולקיים בכך את מצוות והגדת לבנך.