שאלה
שלום הרב!
החפץ חיים בספרו "שמירת הלשון" (שער התבונה פרק י"א), מבאר כמה הקב"ה נותן הגנה לבניו.
הוא מסביר זאת במשל לאדם שילדיו אוכלים סביב שולחנו, וחטף אח אחד את המנה של אחיו, ומסרב להשיבה לו. האח הנגזל התלונן לאביו, והאבא שיבח אותו על כך שאינו מתקוטט עם אחיו, ונתן לו מנה אחרת במקום המנה שנגזלה.
כך גם כאשר פונים לקב"ה בטענה שלקחו לנו חלק, הקב"ה נותן לנו חלק אחר, ושמח שאיננו עושים מריבה.
לכאורה, הדרכת החפץ חיים אינה תואמת את העברת האחריות לילדים, "תסתדרו לבד".
תשובה
יפה שאלת, ובכלל, חשוב ללמוד את החפץ-חיים, הן בהלכות לשון הרע, והן בספרו שמירת הלשון.
בדורנו, שהכל פרוץ, וזכות הציבור לדעת היא מאושיות הרקב התקשורתי והדמוקרטיה, חובה גדולה לקבל על עצמנו יותר זהירות בין אדם לחבירו.
במיוחד בימי הדין והרחמים בהם האהבה בין איש לרעהו משמשת כבסיס לדון אותנו במידת החסד והרחמים.
ולגופו של דבר: אכן, ודאי שיסוד חינוכי הוא, נתינת אמון בילדים, ומתוך כך העברת האחריות אליהם. אי אפשר להסתלק מאחריות כדי להעבירה לילדים, אלא אם כן אנו נותנים בהם אמון, שיוכלו הם לקבל את האחריות, ולשאת בה.
עם זאת, יש מקרים קיצוניים בה חובת ההורים לא להסתלק לגמרי, ולהחזיר את המצב לקדמותו, דווקא ע"י התערבות מוגבלת.
לדוגמא: כאשר אחים מתקוטטים, ודאי שההורים חייבים לצאת מהתמונה. בשום פנים לא להיות שופטים ומאשימים, לומר לאחד הילדים, "אתה אשם", "הכל בגללך", "אח שלך צדיק ואתה רשע". אמירות כאלה רק יגבירו את המריבות, מפני שבכך ההורים נותנים יחס הן ל"רשע" והן ל"צדיק", ושניהם שמחים מזה.
כאן נכונה האמירה שהזכרת בשאלתך, צריך לומר להם: "אנו סומכים עליכם שתסתדרו לבד".
אולם, אם תוך כדי מריבה, נפצע אחד האחים, אם ממכה של אחיו, או מחפץ שהתנגש בו במרוצתו, במצב כזה ודאי שההורים אינם יכולים להתנער מאחריות, ולומר לשניהם, תסתדרו לבד. אם הפצוע צריך טיפול, פינוי לבית חולים או תפירת הפצע, ודאי שההורים ייקחו אחריות ויטפלו בו.
כלל גדול הוא: לא מחנכים בעת משבר! ברגע זה, עושים הכול לפתרון הבעיה, גם אם העזרה נוגדת את תהליך החינוך. בחלוף המשבר, יחזרו הורים לחנך.
גם במקרה המוצג ע"י החפץ חיים, כאשר אח אחד נותר ללא מנת אוכל – כרגע יש לפתור את הצורך של הבן להביא מזון לפיו. על כן נכון שההורים ידאגו לו למנה אחרת. אח"כ, יחזרו ההורים לחנך, כפי שמתאר החפץ חיים בהמשך, שהאב אומר, הואיל והבן החוטף נטל מנה כפולה, בסעודה הבאה הוא צריך להסתדר לבד.
אם כן, כאשר יש בעיה מעשית, ההורים חייבים לפתור אותה. מריבות סתם, ללא נזק מעשי, הכל באחריות הילדים.