מעון או בית?

שאלה

שלום כבוד הרב,

יש לנו ילד כבן שנתיים. אשתי עומדת ללדת בקרוב. הכנסנו את הבן למעון כדי להקל עליה אחרי הלידה, אבל הגננת מתייחסת אליו קצת בתקיפות שהוא לא רגיל אליה, וכנראה שהוא גם קצת פוחד מאחד הילדים במעון, ולכן הוא לא רוצה ללכת למעון. האם להוציא אותו מהמעון ולהחזירו הביתה, או להעביר אותו למעון אחר, אנו חוששים שעד הלידה לא יספיק להתרגל למעון חדש.

תשובה

חינוך ילדים דומה בנקודה מסוימת למשחק שחמט. כמו במשחק, אדם לא נמצא לבד על הלוח, וכל אחד מהמשתתפים חייב להתבונן וללמוד את מהלכיו של רעהו, שאם לא כן יפסיד מיד. כך גם בחינוך. איננו יכולים לחנך רק עם מחשבותינו. אנו חייבים ללמוד את מחשבותיו של בננו כדי להצליח בחינוכו. אם לא נדע להתחבר עם מחשבותיו שלו, נעשה טעויות גדולות בחינוך. קחו לדוגמא את מה שהצגתם בשאלה. כתבתם, שהכנסתם את בנכם למעון "כדי להקל על האמא אחר הלידה". זו דוגמא למהלך חד צדדי. מפני שאם תבחנו את הרגשתו של בנכם, וגם לבן שנתיים יש דעות והרגשות, הוא באמת מרגיש שהוריו אינם רוצים בו. לכן הם שולחים אותו למעון.

במקום לחשוב שהמטרה היא להקל על האמא, חשבו מחשבה אחרת, מהי טובת הבן. הרי ברור שילד אוהב חברת ילדים, ובמיוחד כאשר יש לו משחקים וגננת המטפלת בו. ודאי טוב לו במעון. אם כן, זו המחשבה שהנכם חייבים לחשוב. אני מדגיש שכך אתם חייבים לחשוב, כי אם תחשבו שהמטרה באמת היא להקל על האמא ורק לילד תאמרו שהמטרה היא לטובתו, לא תשיגו מכך מאומה. מפני שהילד ממש "קורא" את מחשבות ההורים, ויודע שהם מנסים "לעבוד" עליו. זו הערה כללית, שאינה נוגעת למעון מסוים.

ובעניין הספציפי שלכם, מעון אשר לדבריכם, הגננת קצת "קשוחה" ואולי גם הילדים לא כולם מאוד סימפטיים. כהורים, הנכם חייבים לדעת, שכל מה שאתם חושבים, עובר מיד לילד, הוא יודע, שומע, קולט בדיוק את כל מחשבותיכם כפי שציינתי ביחס לעצם שליחתו למעון. ברגע שאצלכם נוצרת ביקורת על הגננת או על ילדי המעון, באופן אוטומטי יש גם לילד ביקורת עליהם. אלא שאצל מבוגרים ביקורת לא תמיד גוררת תגובה חד משמעית. לאדם יש ביקורת על מקום עבודתו, או מקום לימודיו, ובכל זאת הוא אינו נוטש ועובר למקום אחר. אצל ילדים, אין יכולת הבחנה כזאת. וברגע שהם מזהים התנהגות שלילית, כלומר כאשר הם מאתרים יחס שלילי של ההורים אל הגן, מיד הדבר מתורגם אצלם הלכה למעשה, על פי "כן, לא. שחור, לבן". המעון, או שהוא "כן", "לבן", או שהוא "לא", "שחור". אין אמצע. לכן, הוא לא רוצה ללכת למעון. במצב זה אין כל ברירה, צריך להוציא אותו מהמעון, כי אין דרך לחזור ולתת אמון בגננת ובילדים. מכאן ואילך זו החלטה שלכם. האם תחזירו את הבן הביתה, ולאחר הלידה תמצאו את הדרך להקל על היולדת, או שתשלחו אותו למעון אחר.

המלצתי היא, בהחלט לנסות ולהעביר אותו למעון אחר, מתוך ביטחון ואמונה שהוא יסתגל במהירות למעון החדש, וזאת, כאמור, לא כדי להקל על היולדת אלא כדי שהילד ישמח וייהנה בחברה טובה של ילדים בני גילו. וכמובן, לא לשכוח את התנאי הנוסף: כאשר תשלחו אותו למעון חדש, קבלו על עצמכם לחשוב רק מחשבות טובות על הגננת ועל הילדים. גם אם תראו התנהגויות שאפשר להעביר עליהם ביקורת, מנעו עצמכם מלבקר, וציינו במחשבתכם ובנפשכם רק את הדברים הטובים ונקודות השמחה עבור הילד.

האמון שלכם במעון יזרום מיידית לבנכם, ובעזרת ה' הוא ילך בשמחה.