החרמת חפצים

שאלה

שלום כבוד הרב,

הבת שלנו לומדת בכתה ו'. לפעמים היא לוקחת חפץ מהבית לבית הספר, וחוזרת בלעדיו. היא טוענת שהמורה "החרימה" לה את החפץ. זה לא מקובל עלינו כהורים, כי לדעתנו אין למורה זכות לעשות זאת. האם אנו רשאים לתבוע מהמורה להשיב את החפץ?

תשובה

בשאלתכם, הצגתם צד אחד של המטבע, כהורים נפגעים. מן הסתם יש גם צד שני למטבע. והוא, גרימת הפרעה למהלך השיעור. אם בת מביאה MP3 לשיעור ושומעת או מקליטה וכד', ודאי שזה מפריע למהלך השיעור. אם כן, נקודה ראשונה היא, החובה המוטלת עליכם כהורים לתת גיבוי למורה, שהרי ודאי יביא הדבר גם לתועלת לבתכם. כך היא וחברותיה תוכלנה ללמוד טוב יותר.

אם אינכם סומכים על שיקול הדעת של המורה, וסבורים שלא היתה כלל הפרעה לשיעור, והמורה, סתם מתוך נקמנות לקחה את החפץ, אם כן, ראוי שתשקלו אם להמשיך לשלוח את בתכם לבי"ס זה. הורים שאינם נותנים אמון בבית הספר ובמורים, בהכרח משדרים זאת לבנם או לבתם, והדבר מונע מהילד כל אפשרות ללמוד מהמורה. אם המורה איננה דמות חיובית לבתכם, אין סיכוי שהיא תלמד ותתקדם.
הקדמתי כל זאת, כדי להדגיש שעיקר תשומת הלב לא צריכה להיות ל"דיני ממונות" שב"החרמת" חפץ, אלא, בראש ובראשונה, יש לשים לב להשפעות החינוכיות.

ועתה, לדרישה הממונית: הנהלת בית הספר מוגדרת מבחינה הלכתית כ"שבעת טובי העיר". כלומר, כל מי ששולח את ילדיו ללמוד בבית הספר, מקבל על עצמו את סמכות ההנהלה, גם בענייני רכוש. זכותם של "שבעת טובי העיר" להפקיע ממון מבעליו (חשן משפט סימן ב).

לכן, אם זו החלטה בית ספרית, יש זכות למורה ליטול את החפץ. אם ברצונכם לזרז את ההחזרה, ודאי טוב תעשו אם תתקשרו למורה, תבררו איתה את נסיבות ההתנהגות של בתכם. תנו למורה גיבוי להתנהלותה, ובסוף גם, תבקשו יפה להחזיר את החפץ. כך אינכם נלחמים במורה או בבית הספר, אלא זורמים עימו, לטובת חינוך בתכם.