הדרכה בסניף או לימודים

שאלה

שלום כבוד הרב,

יש לנו ילד בגיל תיכון והוא עסוק בהרבה דברים: הדרכה בסניף, עזרה לילדים עם פגיעה וכד'. אנחנו מרגישים שזה פוגע מאד בלימודים שלו. הערנו לו על כך אבל הוא ממשיך. מה לעשות?

תשובה

כאשר ילד או נער עושה דברים טובים, והוא נהנה ושמח מעשיה זו, לא נכון מצדכם כהורים, למנוע זאת ממנו, כדי שיתרכז בלימודים. היות ובכך אתם גורמים לו להרגיש שיש סתירה בין לימודים למעשים טובים, ובכך הוא עלול להגיע להגדרה שהמעשים הטובים הם באמת טובים, והלימודים רעים, מפני שהם מפריעים למעשים הטובים.

ובהגדרה יותר כוללת: כאשר ילד מרגיש כיף לעשות משהו, ובאים למנוע ממנו את זה על ידי כח אחר, הכח האחר נתפס אצלו כרע. למשל, אם בחג החנוכה חלק מהילדים יוצאים לטיול, אבל בתלמוד תורה לומדים בימים האלה, לא נכון להכריח את הילד ללכת לת"ת ולהפסיד את הטיול, מפני שאז הקביעה אצלו היא שת"ת זה רע, שהרי בגללו אני מפסיד את הטיול. קל וחומר במקרה שלכם, שהרי בנכם אינו יוצא לטיול אלא עוסק בדברים חיוביים כמו הדרכה ועזרה לזולת.

עצתי לכם, בראש ובראשונה לתת אמון בבנכם ולדעת שאתם מגדלים ומחנכים אותו לבחור בטוב, וכך באמת הוא נוהג. (אני יודע כמה קשה הדבר להורים, לראות את ילדם הקטן הולך וגדל, ופתאום להפקיד בידיו את ההחלטה והבחירה בין טוב ורע).

על גבי האמון כלפיו, אפשר לבנות את המשך הדרך. תוכלו לפתוח בפניו את הנושא, ולהבהיר לו שאכן הוא עוסק בשני תחומים, ששניהם טובים. אלא שבגיל הנוכחי, נכון יותר להתרכז בצד הלימודי שאותו קשה להשלים מאוחר יותר. לעומת זאת, גמילות חסדים זהו תחום ההולך עימנו בכל עת ובכל גיל ותמיד אפשר וצריך לעסוק בו.

אני משער שאם תבואו אליו בהצעה לצמצם את ההתעסקויות הנוספות שלו, ולא להפסיקם לגמרי, ואת הזמן הפנוי להשקיע ללימודים, ישנו סיכוי סביר שיקבלה. אני מדגיש שתביאו לפניו הצעה ולא החלטה. שדרו לו, שאתם סומכים על שיקול דעתו ועל תבונתו ואחריותו, ושבודאי יוכל לקבל החלטה נכונה.

באופן כזה, אתם משדרים לו את האמון שלכם בו, ומעבירים אליו את האחריות על ההחלטה. שמחה גדולה היא לנער שהוריו מתייחסים אליו כאל אדם בוגר. ידיעה זו, פותחת בפניו את הפתח לשמוע את עצתכם, ולא לדחותה אותה על הסף, בטענה שאינכם מבינים לרוחו. כמובן שעליכם לזכור מראש שתקבלו כל החלטה שלו, גם אם לא תתאים לעצה שנתתם לו.