הרב אליקים לבנון

ביטחון בילד

הרב אליקים לבנון

שאלה

שלום כבוד הרב,

יש לנו ילד כבן חמש, והוא חסר בטחון עצמי. גם אנו מבחינים בדבר וגם הגננת בתלמוד תורה-גן אומרת שיש לו דימוי עצמי נמוך. קשה לו ללמוד יום לימודים ארוך. הוא מאד מוכשר וקולט ומבין היטב, אבל כעת הוא כבר כמה ימים בבית, מסרב ללכת לגן כי הוא טוען שלא טוב לו שם. האם לחייב אותו ללכת, או להעביר אותו לגן רגיל כדי שלא יילחץ או  בדרך אחרת.

תשובה

לעיתים קרובות, נוטים הורים לתת פרשנות לילדיהם, ומתוך כך לקבוע עליהם סטיגמה מסוימת. ככלל, דרך זו אינה טובה, מפני שלהורים יש נגיעה בדבר, גם הורים העוסקים בעצמם באבחון ילדים, אני ממליץ שלא יעשו אבחון לילדיהם, מפני שהאהבה מקלקלת את השורה. גם אצלכם, מבלי לפגוע חלילה ביכולת האבחון שלכם, אני מציע לכם להשתחרר בזריזות מהקביעה שילדכם חסר ביטחון עצמי. גם הגננת, שהיא בוודאי עושה את מלאכתה נאמנה, לא תמיד יודעת לשים אצבע על הנקודה, ולהגדירה כראוי. מתן סטיגמה, "חותמת", על ילד, מכניסה אותו למעגל שקשה להיחלץ ממנו. כי כאשר מרגיש הילד שההורים חושבים עליו שהוא חסר בטחון, ודאי ימשיך להתנהג כך. הוא אומר לעצמו: "אם כך חושבים ההורים עלי, ודאי הם יודעים". בנוסף על כך, הוא זוכה גם לתשומת לב מיוחדת, שהרי ההורים דאוגים מחוסר הביטחון שלו, ומתוך כך חושבים עליו יותר מאשר על אחיו.

לפי הנתונים שכתבתם, שהוא ילד מוכשר, אין סיבה שלא ילך ללמוד בגן או תלמוד תורה כאחד מחבריו. גם אין צורך לקצר עבורו את יום הלימודים. כל מה שאתם כהורים צריכים לעשות הוא, לשנות את המחשבה שיש לו דימוי עצמי נמוך וכדומה. מעתה, היו בטוחים וברורים בכך, שכל מה שהוא עושה, בהפגנת חוסר ביטחון, זה למען השגת המטרה החשובה ביותר עבורו, והיא, תשומת הלב שלכם. כאשר יבוא ילדכם ויאמר שאין לו כח וחשק ללכת לגן או לתלמוד תורה, חייכו אליו, תנו לו טפיחה על השכם וחיבוק חזק, ואימרו לו בביטחון גמור: בננו היקר, אתה ילד מוכשר וטוב, יש לך כח להצליח. אם תרצה- אין זו אגדה. יסוד חשוב נוסף הוא, העברת האחריות אליו. כמובן, בתחום הנוגע ללימודיו שלו. חוסר הביטחון והאמון של ההורים בילדיהם, גורם להם ליטול על עצמם אחריות על כל מה שקורה עם ילדם. חלק ממצוות חינוך היא, העברת האחריות אליו. בדברים גדולים וכבדים מיכולתו, מובן שהדבר לא אפשרי, למשל, לא נטיל על ילד בן חמש וחצי, כבנכם, ללכת לבדו לסופרמרקט ולערוך קניה לכל המשפחה, מפני שהדבר למעלה מכוחותיו. אולם, האחריות על לימודיו היא בוודאי לפי כוחו, והוא יכול לעמוד בכך.

שלוש הנקודות עליהן הערתי, הן מקשה אחת: מחיקת הסטיגמה, החזרת האמון והביטחון ביכולות  וברצונות של הבן, הן המכשירות את הדרך להעברת האחריות אליו. ייתכן שבשלב ראשון הוא יחריף את התנהגותו, וירצה להוכיח לכם שאכן הוא חסר ביטחון. היו חזקים ואמיצים לדעת שאלו הצגות של תשומת לב, המשיכו להאמין בו, ותוך זמן קצר, ימים ספורים, תוכלו לראות כיצד הוא מעצמו קם ומסתדר כדי ללכת לגן בשמחה, כל תלונותיו תחדלנה, והוא יהיה מאושר ושמח, וכמובן גם אתם.