• israel

חיפוש לפי קטגוריה

empty label

הרב אליקים לבנון

פערים בכיבוד הורים

הרב אליקים לבנון

כשהילד אומר לאמא "את מגעילה" והיא לא מוחה- כי אצלם הכל על השולחן...

שאלה

שלום הרב,
בשבת התארחנו אצל ידידים. אחד מילדיהם, בן 4-5 אכל בצורה לא יפה.
האימא אמרה לו: "אתה מגעיל". הילד לא התבלבל והשיב לה "את מגעילה".
הסעודה נמשכה כאילו לא אירע דבר.
בסיום, שאלתי את האמא איך יכול להיות אירוע כזה במשפחה. היא ענתה שאצלם הכל גלוי וכל אחד אומר את דעתו.

תהיתי, האם אני צריכה להיות מזועזעת, או שזה חינוך טוב.

תשובה

שלום,
במסכת קידושין (כט, א) מגדירה המשנה, שיש "מצות האב על הבן", ויש "מצוות הבן על האב".
כלומר: יש מצות שבן חייב בהן כלפי אביו, ויש מצוות שאב חייב כלפי בנו. המצווה העיקרית שבן חייב כלפי אביו היא, כבוד ומורא. מצוה זו מעמידה את הבן למטה מאביו ואמו. האב חייב ללמדו תורה, ללמדו אומנות ועוד.
מצוות אלו מטילות על ההורים את החובה לתת לילדיהם כיוונים בחיים. הורים, תפקידם להרגיש את אחריותם על נתינת כלים נכונים לילדיהם, והתוויית דרך נכונה.
ודאי שגם הורים חייבים לכבד את ילדיהם. זה כבוד שונה ממה שחייב בו בן כלפי הוריו. כשם שרב צריך לכבד את תלמידו, "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך" (אבות ד, טו) כך גם הורים צריכים לנהוג בכבוד בילדיהם.
רב אינו יכול ללמד כאשר תלמידו מרגיש שאינו אהוב על רבו, והורים אינם יכולים להוביל את ילדיהם אם אינם מקרינים אהבה וכבוד כלפיהם.

בשום פנים אסור להורים לכנות את ילדיהם בשם גנאי. בכלל, הורים חייבים לשמור על פיהם ולשונם. מותר להורים לגנות מעשה של ילדם. למשל לומר: "המעשה שעשית הוא מעשה רע, מעשה שלילי או אסור." גם על המעשה, אסור להם לומר: עשית מעשה מגעיל. זו לשון שאינה נקיה. ק"ו שאסור להם להשתמש בביטוי כזה כלפי הילד עצמו. לא פלא הוא שהבן השיב לאמו באותה מטבע שלילית. האימא, גם אם תרצה אינה יכולה למחות על כך, מפני שכאשר היא לא נקיה בדבר מה, אין לה זכות לתבוע זאת מבנה. כמו שאבא מעשן, אינו יכול לדרוש מבנו להפסיק לעשן.

ההסבר- תרוץ שבמשפחתם הכל גלוי וכל אחד אומר את דעתו, דרך זו היא הרסנית למשפחה. היא מבטלת את ההיררכיה הבריאה והטבעית, שאבא ואימא אינם "בגובה העיניים" אצל בנם. לאב ואם מותר לומר לבנם ביקורת, זה חלק מהחינוך בו הם חייבים. אך לבן אסור לומר ביקורת על ההורים, ובודאי שלא להוציא מפיו מילות גנאי עליהם. למעשה, נוצר מצב בו "עבירה גוררת עבירה".
ההורים מבססים את החינוך על בסיס שיויוניות בינם לבין הילדים. כתוצאה מזה מתפרקת המערכת המשפחתית וההורים אינם מקיימים בעצמם את הסמכות ההורית. מכאן נגזר הביטוי הפוגעני של האמא לבנה, ומכאן התגובה השלילית והחוצפנית של הבן כלפי אמו.

לשאלתך האחרונה: צריך להצטער מאד על כך שהורים אינם יודעים להיות הורים. ומכך נגזרות התנהגויות קשות ורעות. נתפלל שהקב"ה יאיר את עיניהם.

מומלצים