• israel

חיפוש לפי קטגוריה

empty label

הרב אליקים לבנון

ילדים ושולחן שבת

הרב אליקים לבנון

כיצד משאירים ילדים קטנים בשולחן שבת?

שאלה

שלום כבוד הרב,

בכל ליל שבת יש לנו דילמה כיצד לנהוג עם הילדים. בדרך כלל אחרי קידוש ומנה ראשונה, הילדים בני החמש והארבע כבר חסרי סבלנות ולא משתפים פעולה, והקטן בן השנתיים נגרר אחריהם. שאלתנו: האם טוב שלפחות ישחקו ליד השולחן כדי לחוש את אווירת השבת או דווקא להרחיק אותם, שירגישו שהם לא חלק משולחן שבת. וכן, האם לקרוא להם למנה אחרונה שהם מאד רוצים, או שמי שפרש לא מגיע לו?

תשובה

מתוך שאלתכם אני מרגיש שיש לכם קפידה על ילדיכם, ובאמת הייתם רוצים שישבו אתכם לאורך כל הסעודה, המצב בו הם פורשים בשלב מסוים, נראה לכם לא תקין ולכן עולה השאלה האם "להעניש" אותם על ידי שלילת הזכות למנה הטעימה בסוף הסעודה.

שתי הערות על הגישה. הראשונה, אם אנו רוצים למשוך ילדים לשותפות חיובית, לא נצליח בכך על ידי הקפדה עליהם, התרעומת רק מרחיקה אותם. מכבר הורו לנו חכמים: "לא הקפדן מלמד". ככלל, אנו כהורים משתמשים לפעמים בקפדנות כדי להניא את הילדים מעשיית מעשה שלילי. גערה או צעקה גורמים ל'שב ואל תעשה'. לכך מתכוון הפסוק "חושך שבטו שונא בנו", כי בכוחו של ה"שבט" להציב קו אדום לילדים, לומר להם, עברתם את הקו, חיזרו למקומכם הטוב. אולם, אין בכוחה של גערה להוליד רצון חיובי אצל ילדנו. לכן, אם רוצים למשוך ילדים לעשייה חיובית כמו ישיבה סביב שלחן שבת, צריך למשוך אותם בעבותות של אהבה ולא בהקפדה.

והערה שניה, הציפיות שלכם מילדכם קצת גבוהות מהשגרה. אנו כמבוגרים התרגלנו לאכול מנה ראשונה שניה ושלישית. הילדים בטבעם די להם בטעימה קלה כדי לסיים סעודה. אם מעסיקים אותם, באופן מיוחד, על ידי שאלות ותשובות על פרשת שבוע או על עניני דיומא, הם נמשכים לשבת עוד מספר דקות, אבל גם זה מוגבל לזמן קצר.

לכן מלכתחילה, חשוב לבנות את סעודת השבת במתכונת כזו, בה הילדים שותפים, ואפילו תופשים מקום בראש, רק בחלק הראשון של הסעודה. יש לתת להם הרבה תשומת לב, לשאול אותם שאלות ולהאזין הן לשאלותיהם והן לתשובותיהם. אח"כ, במודע, לשחרר אותם למשחקיהם. הם יחליטו אם טוב להם לשחק ליד השולחן או לא- אין לנו צורך להתערב.

כמובן, יש להזמין אותם בשמחה לקבל עם כולם את המנה האחרונה, וליצור עוד חלק משותף בסעודה, אולי עם סיפור וכד', ולפי הגיל לשתף אותם בברכת המזון.

מומלצים