• israel

empty label

הרב אליקים לבנון

מהלכות סוכות ושמיני עצרת תש"פ

הרב אליקים לבנון

  • doc

הלכות סוכות ושמחת תורה כולל הזמנים לשנת תש"פ, מאת מו"ר הרב אליקים לבנון.

 


בין יום הכיפורים לסוכות


  •  ממחרת יום הכיפורים אין אומרים תחנון עד יום רביעי, ראש חודש מרחשוון.
  • בימים שבין יום הכיפורים לסוכות, ראוי להזדרז לבנות סוכה כהלכתה ולקנות את ארבעת המינים, כל אחד לפי מנהגו והידורו.
  • יום ראשון, ערב חג הסוכות, ראוי להימנע מנטילת ידיים ומאכילת פת מחצות היום ואילך, דהיינו משעה 12:25. מסוף שעה תשיעית, בשעה 15:19, אסור לאכול פת, כמו בערב פסח, כדי שיאכל "כזית" פת לתאבון בסוכה, בליל התקדש חג. מותר לאכול פירות, ירקות, בשר ודגים או מאכלי חלב.
  • מצווה להסתפר ולהתגלח לכבוד הרגל, כדי "שלא ייכנס למועד כשהוא מנוול". וכן מצווה לכבס, כדי שיהיו לו בגדים לכל החג, עד לאחר שמחת תורה.

 חג הסוכות - יום שני, טו' תשרי


  • עם כניסת החג (ויש הממתינות ביו"ט עד שהגברים חוזרים מבית הכנסת) מדליקות הנשים את נרות החג ומברכות שתי ברכות: "להדליק נר של יום טוב" ו"שהחיינו". אפשר להמתין ולצאת בברכת "שהחיינו" שבקידוש. ביום טוב עדיף לברך את שתי הברכות ולאחר מכן להדליק את הנרות, כדי שתהא ההדלקה "עובר לעשייתן" (בשונה מהדלקת הנרות בשבת שבה מדליקים ולאחר מכן מברכים).
    את הנרות רצוי להדליק בתוך הסוכה, אולם אם יש חשש סכנה או חשש שהנרות יכבו, אפשר להדליק ולברך בבית ולהתכוון על כל תאורת החשמל, כולל התאורה שבסוכה. אין להדליק את הנרות בסוכה ולהעבירם אחר כך אל תוך הבית.
  • שתי מצוות עיקריות מן התורה יש ביום הראשון של חג הסוכות: מצוות ישיבה בסוכה, ומצוות נטילת ארבעת המינים.
    בלילה הראשון מצוה לאכול בסוכה פת, לפחות בשיעור של "כזית" (נפח של כקופסת גפרורים ורבע). אפילו אם יורדים גשמים הפוטרים אותנו ממצוות סוכה, מפני שאין כאן "תשבו - כעין תדורו", בכל זאת, מצוה לאכול פת בשיעור "כזית".
  • מצוה לעשות כל פעולותיו בסוכה, אכילה, שתייה, לימוד, שינה וכו'. מי שקשה לו לעשות את כל הפעולות הללו בסוכה, יקפיד על האכילה והשינה שיהיו בסוכה.
    מנהג הגר"א לברך את ברכת "לישב בסוכה" מיד כשנכנס לסוכה (אלא אם לא הסיח דעתו ויצא לזמן קצר על מנת לשוב מיד), אך רבים נוהגים לברך רק כשקובעים ישיבתם בה באכילת קבע. הנכנס לסוכה לישון בה, ראוי שיאכל מיני מזונות כדי שיוכל לברך "לישב בסוכה", אך אם אינו רוצה לאכול, יברך גם על השינה לבדה.

    היוצא לטיול בסוכות, ישתדל לאכול אכילת קבע בסוכה כשרה, ואם אין באפשרותו לישב בסוכה, יכול לאכול מחוץ לסוכה בשעת הליכתו בדרך, אך בלילה צריך לישון בסוכה כשרה.
    מקום שיש בו סכנה לישון בסוכה, אם מחמת מזיקים כמו נחשים וכדומה או שיש חשש מירי מחבלים, קסאמים, פצצות מרגמה או בלוני תבערה וכדומה, פטורים שם מלישון בסוכה וישנו בבית מוגן.
  • בשבת חול המועד סוכות, כ' תשרי, לאחר תפילת שחרית, נוהגים האשכנזים לקרוא מגילת קהלת. יש המקפידים לקרוא ממגילה הכתובה בכתב סופרים על קלף, ומברכים שתי ברכות: "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו".
  •  מיוחדת היא מצוות סוכה, בה אנו נכנסים לתוכה בכל גופנו ובכל נפשנו, ונבלעים בצל הסוכה. הגר"א היה מדמה מצווה זו למצוות ישיבת ארץ ישראל, שגם אליה אנו נכנסים עם הגוף והנפש והיה אומר על כך שזו משמעות הפסוק "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" (תהילים עו' ג'). ללמדנו, שמצוות סוכה בשלמותה, גורמת גם לציון להיות שלימה ולהיבנות.

  מוצאי שבת, אור לכ"א תשרי


  • יום ראשון, כ"א תשרי הוא יום הושענא רבה.
  • בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקיפים את המזבח בערבות, שבע פעמים.
  • חכמי הדורות לימדונו, שיום זה הוא יום "חיתום הדין", ובו נידונים על המים.
    לכן, נוהגים להיות ערים וללמוד במוצאי שבת, במשך כל הלילה.
  • בנוסף לארבעת המינים, עליהם מברכים כמו בכל יום מימי הסוכות, נוהגים לקחת חמשה בדי ערבה, "הושענות", ולאוגדם. נהוג להכין הושענא לכל אחד מבני המשפחה.
  • רבים נוהגים להתפלל כותיקין. הנץ החמה בשעה 06:42.
    בתפילה, מקיפים את הבימה, התיבה, שבע הקפות, מבקשים על גאולת עם ישראל, ובמיוחד, על גשמי ברכה.
  • לאחר ההקפות, חובטים את ההושענות חמש חבטות על הקרקע, כל אחד כמנהגו.
  • שקיעה בשעה 18:05. לקראת השקיעה נוהגים לברך ולטעום בסוכה, ולהפרד ממנה, עד לשנה הבאה!
  • לאחר שקיעה, אין לברך על אכילה בסוכה, כי אז כבר יום שמיני עצרת, שהוא "רגל בפני עצמו".

 יום שני, כ"ב תשרי - שמיני עצרת ושמחת תורה


  • כניסת החג, אור ליום שני, בשקיעה, 18:05.
    הדלקת נרות, כמו בכל ליל יום טוב. אם מדליקים לפני השקיעה, אפשר להדליק גפרור, לברך ולהדליק. אם מדליקים אחרי השקיעה, להדליק מנר דולק, כדוגמת נר נשמה.
    מברכים שתי ברכות: להדליק נר של יום טוב, ושהחיינו.
  • יום שמיני עצרת הוא גם יום של אזכרת נשמות. לכן, נוהגים להדליק נר נשמה לעילוי נשמות הקרובים.
    נר זה יכול לשמש גם לצורך הבערת אש ממנו, לבישול וכד'.
  • לאחר ערבית של יום טוב, נוהגים לעשות הקפות עם ספרי התורה, כל קהילה כמנהגה.
    בסיום ההקפות, יש נוהגים לקרוא בתורה, בפרשת וזאת הברכה.
    מעלים שלושה עולים, כהן לוי וישראל, והם מברכים על התורה.
  • בתפילת שחרית, לאחר חזרת הש"ץ ולפני קריאת התורה, נוהגים שוב לעשות הקפות עם ספרי התורה, כל קהילה כמנהגה.
  • לאחר ההקפות, קוראים בפרשת וזאת הברכה, ונהוג שכל הקהל עולים לתורה.
    לשם כך, חוזרים על פרשת וזאת הברכה עד "מעונה א-לקי קדם".
    לחתן תורה קוראים ממעונה עד סוף הפרשה, ולחתן בראשית, מבראשית עד "אשר ברא א-לקים לעשות". לאחר מכן, למפטיר.
  • נהוג להתפלל ולהזכיר נשמות הקרובים.
  • לאחר הכנסת ספר התורה לארון, תפילת גשם. כל אחד כמנהגו.
  • צאת החג:
    שקיעה בשעה 18:04.
    צאת החג 18:37.  

 יהיו הימים הבאים עלינו לטובה, ימים של שמחות וברכת ה', לנו ולכל ישראל!

מומלצים